תביעת נזקי פגות

כאשר תינוק נולד כפג, כלומר לפני השלמת 37 שבועות הריון, ההורים ובכלל המשפחה מצפים שהצוות הרפואי יעשה את כל שביכולתו כדי לתת לפג את כל מה שנדרש כדי להשלים חוסרים וליישר קו מבחינה בריאותית מול תינוקות שנולדים במועד. לצערנו, לא תמיד זהו המצב. במהלך שנות הניסיון שלנו בייצוג משפחות רבות, ראינו מקרים בהם רשלנות רפואית בלידת פג וטיפול בפגים גרמה לנזקים בלתי הפיכים שהיו ניתנים למניעה.

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-10% מהלידות בישראל הן לידות מוקדמות. המשמעות היא שמדי שנה, אלפי משפחות נכנסות למסע מלחיץ ומורכב של טיפול בפגייה, או בשמה הרשמי: היחידה לטיפול נמרץ ילודים. ברוב המקרים, הצוות הרפואי פועל ברמה מקצועית גבוהה, אך כאשר מתרחשת רשלנות – השלכותיה יכולות להיות הרסניות לכל החיים.

 

תביעת נזקי פגות
תביעת נזקי פגות

מהי לידת פג ומדוע היא כה קריטית?

פג הוא שם כולל לתינוק שנולד לפני השלמת 37 שבועות הריון, אך יכולים להיות הבדלים מהותיים במצב הפגים, בעיקר בהתאם לשבוע בו נולדו: עד כמה נולדו מוקדם מהמועד הצפוי:

  • פגות מאוחרת : 34-36 שבועות
  • פגות מוקדמת מאד: 28-33 שבועות
  • פגות קיצונית : פחות מ-28 שבועות

ככל שהלידה מוקדמת יותר, כך עולה הסיכון לסיבוכים רפואיים חמורים. איברים חיוניים כמו הריאות, המוח, המעיים והעיניים טרם התפתחו במלואם, והתינוק זקוק לטיפול רפואי מתקדם ומדויק ביותר.

ישנם מקרים בהם לידה מוקדמת היא בלתי נמנעת, אך ישנם מקרים בהם זיהוי מוקדם של גורמי סיכון, מתן טיפולים מונעים כמו קורטיקוסטרואידים לאם, או ניסיונות לעכב את הלידה, כמו תפר צווארי, יכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות או בין ילד בריא לילד עם מוגבלות קשה.

 

הסיבוכים הרפואיים הקריטיים בפגים

כצוות משפטי המתמחה בתביעות רשלנות רפואית הקשורה לפגות, אנו רואים שלושה סיבוכים מרכזיים שבמקרים מסוימים ניתן היה למנוע, ואי מניעתם יכולה להיחשב רשלנות רפואית:

 

RDS – תסמונת מצוקה נשימתית בפגים

אצל פגים RDS, תסמונת מצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome) היא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר בפגים. בריאות הלא בשלות של הפג חסר חומר הנקרא סורפקטנט שמונע את קריסתן. ללא טיפול מתאים, התינוק לא יכול לנשום באופן עצמאי.

התקן הרפואי הנדרש מחייב את הצוות:

  • לזהות סימני מצוקה נשימתית מיד לאחר הלידה
  • להעניק חמצן ותמיכה נשימתית מיידית
  • לשקול מתן סורפקטנט תוך 2-4 שעות מהלידה במקרים מתאימים
  • ניטור מתמיד של רמות החמצן בדם

כאשר צוות רפואי נכשל בזיהוי מצוקה נשימתית, מאחר במתן סורפקטנט, או מנהל את מכשיר ההנשמה בצורה לא נכונה – התוצאה יכולה להיות נזק מוחי קבוע עקב חוסר חמצן.

 

IVH – דימום תוך חדרי במוח בפגים

אצל פגים IVH, דימום תוך חדרי במוח (Intraventricular Hemorrhage) הוא אחד הסיבוכים המפחידים ביותר. כלי הדם העדינים במוח הלא בשל של הפג עלולים להיקרע, וזה גורם לדימום לתוך חדרי המוח.

קיימות ארבע דרגות חומרה של IVH:

– דרגה 1-2: דימומים קלים שלרוב אינם גורמים לנזק קבוע

– דרגה 3-4: דימומים חמורים שעלולים לגרום לנזק מוחי משמעותי, שיתוק מוחין, או עיכוב התפתחותי

האחריות הרפואית כוללת:

  • ביצוע בדיקות אולטרסאונד למוח באופן קבוע (בדרך כלל בימים 3, 7, ו-14)
  • שמירה על יציבות לחץ הדם ורמות הפחמן הדו-חמצני
  • מניעת תנודות חדות במצב הרפואי של התינוק
  • זיהוי מהיר של דימום והתערבות מיידית

נתקלנו במקרים בהם צוותים רפואיים לא ביצעו את בדיקות האולטרסאונד הנדרשות, התעלמו מסימני אזהרה מוקדמים, או התרשלו בניהול לחץ הדם, מה שהוביל לדימומים חמורים שהיו ניתנים למניעה.

 

PVL – נזק לחומר הלבן במוח (Periventricular Leukomalacia)

אצל פגים, ובמיוחד אלו שנולדו לפני שבוע 32, קיים סיכון משמעותי להתפתחות PVL. זהו מצב שבו נגרם נזק או מוות לתאים ב"חומר הלבן" במוח – האזור האחראי על העברת אותות עצביים מהמוח לשאר חלקי הגוף.

הנזק נגרם בדרך כלל כתוצאה מאספקת דם לקויה או מחסור בחמצן לאזורים רגישים אלו סביב חדרי המוח. PVL נחשב לאחד הגורמים המרכזיים להתפתחות שיתוק מוחין (CP) ועיכוב התפתחותי אצל פגים.

 

כיצד רשלנות רפואית קשורה ל-PVL?

אי-מתן טיפול מונע לפני הלידה: כשל במתן מגנזיום סולפט או סטרואידים לאם הנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת קיצונית. טיפול זה הוכח מחקרית כמפחית את הסיכון.

ניהול לקוי של לחץ דם העוברי לפני ובמהלך הלידה: תנודות חדות בלחץ הדם של הפג או חוסר יציבות ברמות הגזים בדם עלולים להוביל לירידה בזרימת הדם למוח ולגרום ל – PVL.

  • טיפול לקוי בזיהומים: קיומו של זיהום (אצל האם או אצל הפג) מגביר משמעותית את הסיכון ל-PVL. התעלמות מסימני דלקת או איחור במתן אנטיביוטיקה עשויים להיחשב כרשלנות.

 

ההשלכות של PVL:

הנזק ב-PVL הוא לצערנו לא פעם קבוע. הוא מתבטא לרוב בנוקשות שרירים (ספאסטיות), בעיקר ברגליים, ועלול להוביל לצורך בעזרים אורתופדיים, כיסאות גלגלים וטיפולים פיזיותרפיים אינטנסיביים לאורך כל החיים.

חשוב לדעת: אם ילדכם אובחן עם PVL או ציסטות במוח לאחר השחרור מהפגייה, חשוב לבחון האם ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות ניהול רפואי נכון יותר של הלידה או של תקופת האשפוז בפגיה.

 

מחלת NEC בפגים – דלקת מעיים חמורה עם סיכון משמעותי

נקרוטיזינג אנטרוקוליטיס (Necrotizing Enterocolitis או NEC) היא מחלה מסכנת חיים שבה רקמת המעי של הפג מתחילה לגווע ולהתפורר. זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר למוות בפגים, והיא דורשת זיהוי וטיפול מיידי.

סימני אזהרה ש-NEC מתפתחת כוללים:

  • בטן נפוחה ורגישה
  • קושי בעיכול מזון
  • שאריות גדולות של מזון בקיבה
  • דם בצואה
  • חוסר יציבות בטמפרטורה ולחץ דם

הפרוטוקולים הרפואיים דורשים:

  • הזנה זהירה ומבוקרת של פגים, עם הגדלה איטית של כמויות המזון
  • ניטור צמוד של סימני סבילות להזנה
  • צילומי רנטגן דחופים כאשר קיים חשד ל-NEC
  • הפסקת הזנה מיידית והתחלת טיפול אנטיביוטי
  • ניתוח חירום במקרים חמורים

רשלנות רפואית במקרה של NEC יכולה לכלול המשך הזנה למרות סימני אזהרה, איחור באבחון, דחיית ניתוח נחוץ, או אי-מתן טיפול אנטיביוטי מתאים. התוצאות עלולות להיות הרסניות: מוות, הסרת חלקים נרחבים מהמעי, או בעיות עיכול כרוניות לכל החיים.

 

סטנדרט הטיפול הנדרש בפגים

כיוון שפגים נמצאים במצב ייחודי ביחס ליילודים אחרים, מצב בו לא כל מערכות גופם בשלות והם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, ישם תקנים ברורים בכל הנוגע לעבודת הצוות הרפואי.

במחלקה לטיפול נמרץ יילודים ברמה גבוהה, התקן כולל:

יחס צוות-תינוקות מתאים: אחות אחת לכל 1-2 תינוקות במצב קריטי

ניטור רציף: מוניטורים למעקב אחר דופק, נשימה, רמות חמצן, וטמפרטורה

ציוד מתקדם: אינקובטורים, מכשירי הנשמה, ציוד החייאה זמין תמיד

תיעוד קפדני: כל התערבות רפואית, שינוי במצב, או החלטה טיפולית מתועדים

במהלך השנים, למדנו לזהות דפוסים של רשלנות שחוזרים על עצמם:

  • כשלים בתקשורת בין צוותים במשמרות שונות
  • חוסר בפיקוח של צוות בכיר על החלטות קריטיות
  • עומס יתר על הצוות הרפואי המוביל לפיקוח לא מספק
  • כשלים בפרוטוקולים של מניעת זיהומים
  • טעויות במתן תרופות – מינונים שגויים או תרופות לא מתאימות

 

דוגמאות נוספות לרשלנות בטיפול בפגים

מעבר לשלושת הסיבוכים המרכזיים שציינו שיכולים לקרות עקב רשלנות, ישנם מקרים נוספים של רשלנות:

 

רשלנות בשלב ההריון והלידה

רשלנות רפואית הקשורה ללידת פג יכולה לכלול פעמים רבות רשלנות שמתחילה עוד לפני שהפג נולד:

  • אי-זיהוי גורמי סיכון ללידה מוקדמת
  • אי-מתן סטרואידים לאם לפני לידה מוקדמת צפויה (הסטרואידים מזרזים את התפתחות ריאות העובר)
  • כשל בניסיון לעכב לידה מוקדמת כאשר זה אפשרי (למשל על ידי תפר צווארי בזמן)
  • העדר צוות מיומן בחדר לידה בלידת פג צפויה

 

רטינופתיה של פגים (ROP)

ניהול לא נכון של רמות החמצן אצל פגים עלול לגרום לנזק לכלי הדם ברשתית העין, מה שמוביל לעיוורון. צוות רפואי חייב לנטר בקפדנות את רמות החמצן ולבצע בדיקות עיניים קבועות.

 

זיהומים ואלח דם (Sepsis)

פגים רגישים במיוחד לזיהומים. כשל בפרוטוקולים של שטיפת ידיים, סטריליזציה של ציוד, או זיהוי מוקדם של סימני זיהום – יכולים להוביל לאלח דם מסכן חיים.

 

ההשלכות ארוכות הטווח של רשלנות בפגים

כאשר רשלנות רפואית גורמת לנזק לפג, ההשלכות נמשכות לעיתים לכל החיים:

  • שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) – קושי בשליטה בתנועה ובשרירים
  • עיכוב התפתחותי וקוגניטיבי – קשיים בלמידה, זיכרון, ותפקוד אינטלקטואלי
  • לקויות ראייה ושמיעה – עד כדי עיוורון או חירשות מוחלטים
  • מחלות ריאה כרוניות – תלות בחמצן או קשיי נשימה לכל החיים
  • אפילפסיה ובעיות נוירולוגיות אחרות

הנזק הכלכלי הוא עצום: טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, חינוך מיוחד, ציוד סיעודי, והתאמות של הבית למצבו הרפואי של הילד. לא פחות חשוב הוא הנזק הרגשי למשפחה כולה: הורים שהופכים למטפלים במשרה מלאה והקריירה שלהם שהיתה בצמיחה נגדעת לעיתים באחת, אחים שמקבלים פחות תשומת לב, והמתח הכלכלי והנפשי המתמיד.

 

הזכויות המשפטיות שלכם

אם אתם חושדים שהתינוק שלכם נפגע עקב רשלנות רפואית בזמן הטיפול בו כפג, חשוב לדעת:

  • יש לכם זכות לקבל את התיק הרפואי המלא כולל תרשומות, תוצאות בדיקות, ומכתבי שחרור. כדי להגיש תביעה יהיה צורך בתיק הרפואי אשר אמור לספק תשובה האם והיכן היתה רשלנות. תחילה אנו נבדוק מסמכים רפואיים שברשותכם כדי להבין אם יש עילה לתביעה, וכדי לקבל תשובה מקיפה שמהווה גם ראייה במשפט נעביר את התיק לרופא מומחה.
  • יש לכם זכות לחוות דעת עצמאית – חשוב שתדעו שיש לכם זכות מלאה לקבל את חוות דעתו של רופא מומחה רפואי בלתי תלוי שיבחן הטיפול שניתן. זוהי גם ראיה חשובה בעת הגשת תביעה. אנו נמצאים בקשר הדוק עם רופאים מומחים, כולל רופאים המתמחים בפגים ובסוג הפגיעה הספציפי שנגרם.
  • יש לכם זכות לפיצוי – אם אכן היתה רשלנות, אתם זכאים לפיצוי כספי שיכסה טיפולים, אובדן השתכרות, סבל וכאב, ועוד. נדגיש שוב שלא כל נזק רפואי נחשב רשלנות רפואית. רשלנות רפואית צריכה להיות התנהלות החורגת באופן ברור מהסביר. הרופא המומחה יחווה על כך את דעתו.
  • יש מגבלת זמן – חשוב לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית במקרים מסויימים היא קצרה, והתביעה מתיישנת 7 שנים לבד לאחר הלידה., במקרים אחרים, ספירת שבע השנים מתחילה כשהוא מגיע לגיל 18, אך לא כדאי להמתין. ראיות יכולות להיטשטש עם הזמן, מסמכים יכולים להיעלם, נתונים מהתיק הרפואי לא יהיו זמינים ויהיה צורך לשחזר אותם, מה שלא תמיד אפשרי כשמדובר על שנים אחורה. יתכן שגם אתם תזכרו פחות פרטים התומכים בתביעה וגם עדויות חשובות עלולות להיעלם עם הזמן. בכדי למנוע מצב בלתי הפיך של התיישנות פנו לקבל ייעוץ בהקדם האפשרי.

 

איך אנחנו יכולים לעזור

במשרד גוטמן-אמיר ושות', אנחנו מתמחים בכל הנוגע לרשלנות רפואית בלידה ובטיפול בילדים. זהו תחום ההתמחות הבלעדי שלנו כך שאנו נמצאים בהתעדכנות מתמדת בכל שינוי או תקדים משפטי בתחום. עד כה, ייצגנו מעל אלף משפחות והשגנו עבורן פיצויים שאפשרו להם להעניק לילדיהם את הטיפול הטוב ביותר.

אנו ניתן לכם ערך מוסף משמעותי ביחס לעורכי דין המתמחים במסר תחומים ואפילו ביחס לעורכי דין המתמקדים בנזקי גוף אך לאו דווקא ברשלנות רפואית בילדים:

  • מומחיות ייחודית ברשלנות רפואית בפגים ותינוקות – אנחנו בקיאים בפרוטוקולים הרפואיים הקשורים לטיפול בפגים ויילודים ומכירים היטב את הפיסקה בנושא בארץ ובעולם. .
  • רשת מומחים רפואיים בינלאומית – אנחנו עובדים עם הרופאים הטובים ביותר בארץ ובעולם.
  • התעדכנות מתמדת בספרות רפואית והמשפטית בתחום – אנחנו עוקבים בקפדנות אחר המחקרים הרפואיים העדכניים ביותר
  • שכר טרחה מותנה בהצלחה – התשלום הוא רק אם זכיתם בפיצויים

אם הילד שלכם נולד כפג וסבל מסיבוכים חמורים כמו IVH, NEC, RDS, PVL או כל בעיה רפואית אחרת שלדעתכם נבעה מטיפול לא נאות, פנו אלינו היום לשיחת ייעוץ ראשונית בטלפון 03-6222927 או השאירו פרטים כאן

תביעת תסמונת גנטית מתייחסת לטענות נגד אנשי המקצוע הרפואיים בגין אי זיהוי בזמן של מחלות גנטיות אצל אחד ההורים או שניהם (כולל חקירה רפואית לגבי הימצאותן של מחלות גנטיות אצל המשפחה הקרובה), מחלות העלולות בסבירות גבוהה לעבור לעובר, ולאחר מכן להתפתח אצל היילוד. רשלנות כזו כוללת אי הפניה בזמן לבדיקות גנטיות מתאימות ועדכניות, פענוח לא נכון שלהן, וכן חוסר יידוע של ההורים לגבי ההשלכות, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי הפסקת היריון, בחירה בהיריון חוץ רחמי, או אי כניסה להיריון. הנזקים הבריאותיים, הנפשיים והמוטוריים בעקבות התפתחות המחלה הגנטית אצל היילוד יכולים להיות קריטיים וקשים במיוחד, אשר ילוו אותו למשך כל חייו. על מנת להצליח בתביעת תסמונת גנטית, יש להוכיח קשר נסיבתי בין ההליך הרפואי בזמן ההיריון לנזק שנגרם ליילוד.

תביעת רשלנות אולטרסאונד רלוונטית כאשר אנשי המקצוע הרפואיים התעלמו או אבחנו באופן שגוי את ממצאי הבדיקה במהלך ההיריון. כמו כן, כאשר מדובר בציוד לקוי, מיושן, או טעות של הטכנאי המבצע. בדיקת אולטרסאונד הינה כלי אבחון חיוני ומהותי האמור לזהות מומים וחריגות במצבו הרפואי, הפיזי וההתפתחותי של העובר, המאפשרת לקבל החלטות מושכלות כמו הפסקת היריון, התערבות רפואית או הכנות הכרחיות לקראת הלידה. תביעת רשלנות אולטרסאונד מדגישה כיצד באמצעות אבחון נכון ומהיר, ההורים היו יכולים לקבל מידע חשוב בנוגע למצבו של העובר ולסכנות הנובעות מכך. ההשלכות יכולות להגיע לכדי מומים חיצוניים ופנימיים, עיכוב התפתחותי ואף שיתוק מוחין. כאשר מוכח כי אנשי המקצוע לא עמדו בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכישלון זה גרם לנזק מוחשי ליילוד, הרי שיש עילה לתביעת רשלנות אולטרסאונד.

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן