סוגי התביעות

רשלנות רפואית
במהלך הלידה

גם במצב רפואי תקין לחלוטין, הן של האם והן של העובר, ועל אחת כמה וכמה כאשר ישנם סיכונים אפשריים ידועים (כמו לידה מוקדמת או לידת עכוז), תקלות במהלך הלידה עלולות לגרום לבעיות בריאותיות חמורות אצל התינוק. על כן על הצוות הרפואי להיות מוכן בהתאם למצבם של העובר והאם, והלידה המתוכננת, כולל רופא מומחה נגיש במידת הצורך במקרים חמורים כמו ניתוח קיסרי דחוף. בעיות במהלך הלידה יכולות להיווצר כתוצאה ממוניטור לא תקין או חוסר היענות מהירה מספיק של הצוות הרפואי להתראות המוניטור, חוסר תשומת לב לסימני מצוקה של העובר, חוסר התאמת מידת מקצועיותו של הצוות הרפואי למהלך הלידה הצפוי או מצבה הבריאותי של האם, זיהום במהלך הלידה, דימומים, הפרדת שליה ועוד. רשלנות במהלך הלידה עלולה להוביל לתופעות חמורות ובלתי הפיכות אצל התינוק כמו שיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי, פיגור שכלי ואף למוות.

החמצת מומים
גנטיים

מומים גנטיים עלולים להגיע אל העובר בירושה, בעיקר אם הם מופיעים אצל שני ההורים, ולהתפתח באופן חמור ובלתי ניתן לטיפול. סיכונים אלו עלולים להתרחש בעיקר כאשר מדובר בלידה מאוחרת (גילאי 35 ומעלה) או בהפריה חוץ גופית, אך גם בלידות "רגילות" או אם ישנה נטייה גנטית במשפחה ולאו דווקא אצל ההורים עצמם.
במקרים של הפריה חוץ גופית (IVF) על הרופא ליידע את ההורים כי ניתן לבצע בדיקה גנטית של הביצית המופרית, ולשלול – עוד לפני ההחזרה שלה לרחם – תסמונות גנטיות וכרומוזומליות כגון תסמונת דאון. אבחון כזה, עוד לפני ההשרשה, מאפשר להורים להימנע מלכתחילה מהחזרה לרחם של עובר פגוע.
במקרים של מחלות גנטיות במשפחה, על הרופא להפנות לייעוץ גנטי, ליידע על כל הבדיקות האפשריות (לדוג' בדיקה מורחבת, ריצוף גנטי, PGD או בדיקה גנטית של העובר עצמו כמו NIPT), לשלוח בהתאם לצורך לבדיקות נוספות (כמו מי שפיר או סיסי שיליה), ובהתאם לממצאים להחליט לגבי המשך ההיריון או בדיקות מקיפות והדוקות במהלכו.
חשוב להבין שבשום מקרה האחריות אינה של ההורים ליידע את הרופא, אלא להפך. לידה של תינוק פגוע בשל החמצת מומים מכיוון שההורים לא נשלחו לבדיקות המתאימות הינה רשלנות רפואית.

שיתוק מוחין
כתוצאה מרשלנות
רפואית

בחלק לא קטן מהמקרים, שיתוק מוחין היה יכול להימנע באמצעות טיפול נכון במהלך הלידה. אמנם מדובר בתופעה נדירה יחסית, ובחלק מהמקרים היא בלתי נמנעת, אך בחלקם היא תוצאה ישירה של רשלנות, הנובעת מאיחור למשל בחילוץ עובר סובל מהרחם, מאיחור בביצוע ניתוח קיסרי למרות שהופיעו סימנים המעידים על עובר במצוקה, או באי מניעת לידת פג.
כאשר העובר נתון במצוקה ומוחו אינו מקבל די חמצן, קיים חלון זמן קצר מאד שבו ניתן עדיין ליילד אותו לפני שהמוח נפגע באופן בלתי הפיך. על פי רוב אנחנו מדברים על פרק זמן של חצי שעה. במקרים שבהם היתה מצוקה בשלב כלשהו מעת ההגעה לבית החולים ועד לסיום הלידה, יש לתת את הדעת האם היתה אפשרות למנוע את הנזק על ידי סיום הלידה מהר יותר (ניתוח קיסרי, לידת ואקום וזירוז הלידה באמצעות תרופות).
רשלנות רפואית במהלך הלידה עלולה להוביל גם לנכות בשתיים או ארבע הגפיים, בעיות מוטוריות ומנטליות קשות, או עיכוב התפתחותי משמעותי.

נזקי פגות קשים

אחת ל-14 לידות הינה לידה מוקדמת, כלומר בשבוע של לפני השבוע ה-37 להיריון. תינוק הנולד בלידה מוקדמת מוגדר כפג. במצב הרפואה כיום רוב הלידות המוקדמות יסתיימו בהצלחה, ולאחר אשפוז וטיפול ראויים פגים יגדלו באופן נורמלי לחלוטין ללא שום בעיות מיוחדות. עם זאת, ישנם סיבוכים וסיכונים קשים הנובעים מלידה מוקדמת, כמו שיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי, ליקויי למידה, פיגור שכלי, בעיות מוטוריות שונות, ואף בעיות בנשימה, האכילה, העיכול, הראיה והשמיעה. בנוסף, לידה מוקדמת עלולה להוביל למות העובר. למרות שלידה מוקדמת יכולה להתרחש אצל כל אם ובכל גיל, ישנם גורמי סיכון ידועים ולכן על הצוות הרפואי להיערך מראש לאפשרות כזו וכן ליידע את האם להימנע מלהגביר את הסיכונים במידת האפשר. גורמי הסיכון יכולים להיות היריון מרובה עוברים, לידה בגיל מאוחר (מעל גיל 35), לידה מוקדמת של פג, בעיות במבנה הרחם, בעיות בריאות של האם (כמו סוכרת, לחץ דם ובעיות בקרישת הדם), מחלות זיהומיות לפני או במהלך ההיריון (כמו דלקת בדרכי השתן), וכן עישון, צריכת אלכוהול וסמים בתקופת ההיריון. חוסר יידוע ההורים על הסיכוי ללידה מוקדמת, אי הכנה נכונה לקראת הלידה, הן של האם והן של הצוות הרפואי, או חוסר טיפול ראוי בפג (כמו זיהום בפגיה למשל), עלולים לגרום לסיבוכים בלתי הפיכים בבריאותו של התינוק, ולעתים אף למותו.

החמצת מומים
בבדיקות
אולטרסאונד

בדיקת אולטרסאונד נערכת כמה פעמים במהלך ההיריון, והיא משמשת לבדיקת תקינות מצבו הבריאותי של העובר בשלבי התפתחותו השונים. לרוב נערכות שתיים או שלוש בדיקות, אך לעתים ובהתאם לממצאים והמלצת הרופא יש צורך בבדיקות נוספות. הבדיקה הראשונה מתבצעת בתחילת תקופת ההיריון בשבועות 9-4, ובה בודקים את דופק העובר, מיקום שק ההיריון, כמות העוברים וגודלם, והאם כל הסימנים החיוניים של העובר תקינים. בדיקת "שקיפות עורפית" מתבצעת בשבועות 14-10 להיריון ומטרתה לבדוק את תקינות העובר מבחינת הדופק, מי השפיר, התנועות וכן עובי הנוזל בעורף העובר (השקיפות העורפית). בדיקה זו מאפשרת להעריך סיכונים של מומים גנטיים או תסמונת דאון. בדיקה חשובה נוספת הינה "סקירת מערכות מוקדמת" (שבועות 17-14 להיריון), ובה יאתר הרופא מומים או סימנים לבעיות גנטיות, ויעקוב אחר מיקום השיליה וקצב הגדילה שלו. בדיקת "סקירת מערכות מאוחרת" (שבועות 25-20 להיריון) משלימה את הבדיקה הקודמת וסוקרת את המערכות החדשות שהתפתחו בעובר. בטרימסטר השלישי להיריון ולקראת הלידה תיערך בדיקה נוספת או שתיים בהתאם לצורך. מעבר להמשך בדיקת התפתחותו התקינה של העובר, ייסקרו בבדיקות אלו נתונים חשובים כמו מצבו הרפואי, גודלו, מי השפיר, מיקום השיליה וכן מצג העובר (האם הראש או העכוז מופנים למטה), על מנת להיערך ללידה באופן הטוב ביותר. בכל אחת מהבדיקות האלו ניתן לאתר מומים או לזהות סימנים מחשידים למומים שונים שעלולים להתפתח, ובהתאם לשלוח לבדיקות נוספות. על הרופא ליידע את ההורים לא רק על הממצאים ועל המשמעויות שלהם, אלא גם על כל הבדיקות והאפשרויות העומדות לרשותם, כמו בדיקת סקירת מערכות מורחבת או הפסקת היריון במקרים חמורים במיוחד. היה ולא הובא לידי ההורים כל המידע לגבי כל הבדיקות האפשריות בתקופות השונות להיריון, או בהתאם לממצאים באחת הבדיקות, או היה ולא התגלו מומים בשל ביצוע לא תקין של סקירת המערכות או פענוח לא נכון של הממצאים, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.

תסמונת דאון

תסמונת דאון (או טריזמיה 21) מתרחשת בכל אחד מתאי הגוף מצויים 47 כרומוזומים במקום 46 הקיימים באופן נורמלי. ליקוי כרומוזמי זה אינו תורשתי, ומתרחש עוד לפני שלב ההפריה, והסיבה לכך עדיין אינה ידועה. ילדים הלוקים בתסמונת דאון סובלים לרוב ממבנה פנים וגולגולת שונה, פיגור שכלי בדרגות חומרה שונות, ומומים נוספים כמו מומים לבביים או מחלות חמורות המתגלות בשלב מאוחר יותר. אמנם במרבית המקרים לא ניתן לחזות או למנוע את התופעה, ותסמונת זו עלולה לקרות בכל לידה לזוג הורים בריאים, ישנם מקרים שבהם מידת הסיכון גבוהה יותר כמו גיל מבוגר של האם או נטייה תורשתית. על כן על הרופא להמליץ להורים במקרים אלו לבצע בדיקות המאפשרות לאתר את התסמונת במהלך ההיריון, כמו בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד (המאפשרות לקבוע את רמת הסיכון והמשך הבדיקות), בדיקות מי שפיר וסיסי שליה (המאפשרות אבחון של התסמונת), בדיקות כמו שקיפות עורפית, חלבון עוברי או תבחין משולש, ובדיקת שינויים גנטיים של העובר. היה ונולד לכם תינוק עם תסמונת דאון ולא קיבלתם המלצה לבדיקות המתאימות, או שממצאי הבדיקות לא פוענחו כראוי, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.

מחלות זיהומיות
בהיריון

מחלות זיהומיות בהיריון – כמו GBS או E-COLI, ליסטריה ו-CMV – עלולות לסכן הן את העובר והן את האם, ולכן חשוב לזהות אותן בהקדם, לטפל בהן ובמידת האפשר להימנע מהן. ישנם לא מעט מקרים שבהם גם כשהאם היתה בריאה לחלוטין, העובר נפגע כתוצאה מזיהום שחדר אליו במהלך תקופת ההיריון והנזק הוא בלתי הפיך.
על הרופא המטפל ליידע על כן את האם על הזיהומים האפשריים (למשל, אם האם עובדת בפעוטון, נוטלת אנטיביוטיקה או סובלת מחום לקראת סוף ההיריון), להנחות אותה במידת האפשר כיצד להימנע מהם (למשל תזונה מתאימה, לשלוח אותה לבדיקות הרלוונטיות (שתן ודם לדוג'), לפענח אותן כראוי ולקבוע טיפול מתאים במידת הצורך.
היה והתינוק נולד פגום או שמת כתוצאה ממחלה זיהומית במהלך ההיריון, על אחת כמה וכמה במידה והאם חשופה לסיכונים כאלו ולא קיבלה את ההנחיות הדרושות או עברה את הבדיקות הנדרשות, הרי שמדובר כאן ברשלנות רפואית.

אי מניעת
ספינה ביפידה

נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההיריון (לרוב בחודש הראשון) מונעת מומים רבים בעמוד השדרה של העובר, לרבות שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida). בשנת 2000 פרסם משרד הבריאות חוזר בנושא זה, אשר נועד להנחות רופאי נשים ומשפחה כיצד ליידע ולהבטיח כי הטיפול בחומצה פולית יינתן למטופלות שלהן. 

במקרים שבהם האם לא קיבלה המלצה על נטילת חומצה פולית ונולד לה ילד עם שדרה שסועה, מדובר ברשלנות רפואית. במשרדינו טופלו ילדים רבים כאלה והפיצוי ששולם להם בסיום הליך המשפטי עמד, על פי רוב, על מיליוני שקלים לכל ילד.

התחלה שיחה
בואו נדבר
שלום, איך אנחנו יכולים לעזור?
דילוג לתוכן