אי אבחון מום בסקירת מערכות במהלך מעקב הריון, לעיתים קרובות מוביל לתביעת רשלנות רפואית. הדבר מתאפשר רק כאשר מוכח שהצוות הרפואי לא עמד בסטנדרט המקצועי הנדרש, החמיץ ממצא שהיה צריך להתגלות וגרם נזק לעובר.
אם לאורך ההריון הובטח לכם שהבדיקות תקינות לחלוטין ורק בשלב מאוחר או לאחר הלידה גיליתם שילדכם סובל ממום, אנחנו מבינים את גודל ההלם והכאב שאתם חווים. טבעי שתשאלו את עצמכם איך זה קרה והאם היה אפשר למנוע זאת.כמשרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית בהריון ובלידה, במדריך הבא נסביר לכם מה חייבים לבדוק במהלך סקירות המערכות, איך מזהים את ההבדל בין מגבלה טכנית לכשל מקצועי, אילו עילות תביעה נוספות קיימות ואיך תוכלו לבדוק את זכאותכם לפיצוי.
מה סקירת מערכות אמורה לגלות?
השאלה הראשונה שאתם כהורים ודאי שאלתם את עצמכם אחרי גילוי המום בתינוק, היא "איך לא ראו את זה בבדיקה?". זו שאלה כואבת, והיא לגיטימית. כדי להבין אם מדובר על רשלנות רפואית בסקירת מערכות או על סיבה אחרת, חשוב להבין מה הבדיקות השונות אמורות לגלות ואיך מבחינים בין מום שלא היה ניתן לראות לבין בדיקות הריון שלא גילו מום שהיה אמור להיראות.
מה זו סקירת מערכות?
סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד מקיפה, שנועדה לבחון את המבנה האנטומי של העובר: לב, מוח, עמוד שדרה, דופן הבטן, כליות, גפיים ועוד, אך עדיין אינה מבטיחה שהעובר בריא. זוהי בדיקה שחייבת להתבצע לפי סטנדרט רפואי מוגדר, ואמורה לאתר את המומים שניתן לראות בשלב ההריון שבו היא מבוצעת.
סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת: מה נבדק בכל שלב?
- סקירת מערכות מוקדמת: מתבצעת על פי הנחיות משרד הבריאות לקראת סוף הטרימסטר הראשון ובתחילת השני (בשבועות 14-16). בשלב הזה העובר קטן, וההדמייה מוגבלת יותר. עם זאת, מבנים גדולים ובולטים כבר אמורים להיראות: דופן הבטן, מבנה הגולגולת, שלפוחית השתן ולעיתים גם ארבעת חדרי הלב. שימו לב: על אף שמדובר בבדיקה מוקדמת, מדובר בבדיקה חשובה מאוד מכיוון שאם מתעורר חשד ניתן להפנות את ההורים להמשך בירור בשלב מוקדם.
- סקירת מערכות מאוחרת: מתבצעת בדרך כלל בשבועות 20-23. בשלב הזה האיברים גדולים מספיק כדי להיבדק לעומק, ועדיין יש זמן להחלטות. הבדיקה כוללת מדידות ביומטריות, בדיקת מבנה המוח והחוליות, הלב וצינורות הדם הגדולים, הבטן והכליות, השלפוחית, הפנים והגפיים. זהו חלון הזמן שבו רוב המומים המבניים אמורים להתגלות, ולכן כשל בשלב הזה משמעותי במיוחד.
דוגמאות למומים שניתן לאבחן בשלב מוקדם
קיימים מומים רבים מסוגים שונים שניתן לאתר במהלך סקירות האולטרסאונד, כאשר הדגש המשפטי והרפואי מתמקד לרוב במומים מבניים בולטים. לפניכם שתי דוגמאות למומים כאלה:
איתור vsd בסקירה מוקדמת
VSD הוא פגם במחיצה שבין שני חדרי הלב, ונחשב לאחד מומי הלב השכיחים ביותר. חלק מהפגמים גדולים ואפשר לזהותם כבר בסקירה מוקדמת, בעיקר כשהבדיקה מתבצעת בידי מומחה ובעזרת ציוד מתקדם. לעומת זאת, פגמים קטנים, במיוחד אלה שנמצאים בחלק השרירי של המחיצה, יכולים להיעלם מהעין גם בבדיקה מקצועית, ולעיתים אף נסגרים מעצמם.
חשוב לדעת: אי זיהוי VSD קטן אינו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. השאלה היא אם מדובר בפגם שהיה גדול ובולט מספיק, האם צולמו חתכי הלב הנדרשים, והאם נרשם בדוח שהתמונה לא הייתה מספקת.
אקסטרופיה של שלפוחית השתן
מדובר במום שבו השלפוחית והדופן הקדמית של הבטן התחתונה אינן סגורות כראוי. אחד הסימנים המרכזיים בבדיקה הוא שלא ניתן להבחין בשלפוחית השתן במקומה הרגיל לאורך בדיקות חוזרות, לצד מבנה חריג בבטן התחתונה ובאזור מבנה איברי המין. מדובר בסימנים שרופא מיומן מחפש באופן שיטתי.
כאשר מום כזה אינו מאובחן, חשוב לבדוק האם השלפוחית אכן נראתה ותועדה. אם הדוח קבע שהשלפוחית תקינה ללא תמונה התומכת בכך, חשוב לבחון את העניין לעומק.
מומים נוספים שעלולים להתגלות
מלבד שתי הדוגמאות הללו, קיימים מומים מבניים נוספים שאי-גילויים בסקירות עלול להקים עילה לתביעה, ביניהם: פגמים בעמוד השדרה, מומים במבנה המוח, חסר או עיוותים בגפיים, שסע בשפה ובחיך ובקע סרעפתי. המכנה המשותף לכולם הוא הציפייה הרפואית והמשפטית לזיהוי ברור שלהם במהלך הסקירות, כאשר מדובר בבודק מיומן ובציוד תקין.
למה מומים מוחמצים? סיבות לגיטימיות מול רשלנות רפואית
גם כאשר מדובר בבודק מיומן, ישנם גורמים המקשים על זיהוי מומים במהלך הבדיקה:
- תנוחת עובר שמסתירה את הלב או עמוד השדרה
- השמנת יתר של האם שמחלישה את איכות התמונה
- מיעוט מי שפיר
- מום קטן מאוד או כזה שמתפתח רק בשלב מאוחר יותר של ההריון
לעומת זאת, ישנם מצבים שעשויים להעיד על רשלנות רפואית ולהוות בסיס לתביעה:
- בדיקה חפוזה מדי
- ציוד מיושן או לא מתאים
- טעות של הטכנאי המבצע או חוסר ניסיון של הבודק
- אי צילום מבנים שהם חלק מחובת הבדיקה
- אי הפניה לבדיקה חוזרת כשהתמונה לא הייתה ברורה
ההבדל המרכזי: כאשר הסיבה לגיטימית הבודק אמור לזהות את המגבלה, לתעד אותה ולהפנות להמשך בירור. כאשר מדובר בכשל, אין התייחסות למגבלה והבדיקה מדווחת כתקינה.
איך אפשר לזהות שהבדיקה לא בוצעה כנדרש?
כדי לדעת האם יש עילה ראשונית לתביעת רשלנות, חשוב להתייחס לנקודות הבאות:
- האם כל מבנה שחובה לבדוק מופיע בדוח, או שיש מבנים שלא הוזכרו כלל?
- האם נכתב שתנאי הבדיקה היו גרועים ומה נעשה בעקבות זאת?
- האם הומלץ על בדיקה חוזרת כשהיה קושי בהדמיה?
- האם ישנן תמונות או קטעי וידאו המתעדים את הלב, השלפוחית ועמוד השדרה?
חשוב לדעת: השוואה בין הדוח לרשימת הבדיקה הנדרשת יכולה לתת לכם תמונה ראשונית, אבל הערכה סופית תמיד דורשת חוות דעת של מומחה לרפואת האם והעובר.
3 תביעות נפוצות נוספות בגין רשלנות רפואית בילדים
ישנן לא מעט סיבות שניתן בעטיין לתבוע בגין רשלנות רפואית, כל עוד חוות דעת של מומחה מוכיחה קשר ישיר בין ההליך הרפואי במהלך ההריון או הלידה לבין מצבו של היילוד. לפניכם שלושה סוגי תביעות נפוצות, שבכל אחת מהן הנזק יכול להגיע לכדי מומים, עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין או חלילה מוות:
תביעת נזקי פגות
תביעת נזקי פגות עקב רשלנות רפואית מתייחסת לנזק או לסיבוכים שחווים תינוקות שנולדו בטרם עת (לפני שבוע 37). הכוונה לנזקים שנובעים ישירות מהשגחה לא נאותה, זיהום בפגייה ורשלנות של הצוות הרפואי. רשלנות כזו עשויה לכלול:
- התעלמות ממצוקת האם או העובר בזמן הלידה
- ניהול לקוי של מצבים בריאותיים של האם בזמן ההיריון והלידה
- חוסר הימצאותם של מומחים מתאימים בחדר הלידה בעת היריון בסיכון
- שימוש שגוי בתרופות
- אי הפנייה לבדיקות קריטיות
במצבים כאלה, הפג עלול להתמודד עם אתגרים בריאותיים שונים לאורך חייו, כגון מצוקה נשימתית, עיכובים בהתפתחות ושיתוק מוחין. המטרה של תביעות נזקי פגות היא להטיל את האחריות על הגורמים האחראיים, ולקבל פיצוי הולם שיבטיח את עתיד היילוד ומשפחתו.
החמצת מומים גנטיים
תביעה בגין החמצת מומים גנטיים מתייחסת לטענות נגד הצוות הרפואי בגין אי אבחון של מחלות גנטיות אצל אחד ההורים או שניהם, כולל חקירה רפואית לגבי הימצאותן של מחלות גנטיות במשפחה הקרובה. הכוונה היא למחלות גנטיות העלולות בסבירות גבוהה לעבור לעובר, ולאחר מכן להתפתח אצל היילוד – גם אם נולדו לפני כן ילדים בריאים.הנזקים הבריאותיים, הנפשיים והמוטוריים בעקבות התפתחות המחלה הגנטית אצל היילוד עלולים להיות קריטיים וקשים במיוחד וללוות אותו למשך כל חייו. על מנת להצליח בתביעה בגין החמצת מומים גנטיים, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההליך הרפואי בזמן ההריון לנזק שנגרם ליילוד.
רשלנות רפואית כזו כוללת:
- אי הפניה בזמן לבדיקות גנטיות מתאימות ועדכניות
- כשל בפענוח של בדיקות
- אי יידוע של ההורים לגבי ההשלכות, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי הפסקת הריון, בחירה בהריון חוץ רחמי, או אי כניסה להריון
מתי אי אבחון מום בסקירת מערכות הוא רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בסקירת מערכות נבחנת לפי שני מבחנים מצטברים:
- האם הבודק סטה מהסטנדרט המקצועי הסביר, כלומר לא עשה מה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות?
- האם נגרם נזק הנובע מהסטייה הזאת?
בפועל, הנזק לרוב אינו עצם קיום המום, אלא ההזדמנות שאבדה: הזדמנות להיוועץ, לבצע בדיקות מתקדמות כמו אקו לב עוברי או בדיקות גנטיות, לקבל החלטה על המשך ההריון או להיערך ללידה במרכז רפואי מתאים. כשפוגעים ביכולת שלכם לקבל החלטות מושכלות, עשויה להתעורר עילה לתביעה.
מה לעשות אם התגלה מום רק אחרי הלידה?
קודם כל, חשוב שתזכרו שאתם לא צריכים להתמודד עם זה לבד. הנה כמה צעדים מעשיים שאנחנו ממליצים לבצע:
- אספו את כל הדוחות, התמונות וההפניות מכל בדיקות ההריון.
- בקשו העתק מלא של התיק הרפואי, כולל מהמכון שביצע את הסקירה.
- רשמו לעצמכם ציר זמן: מתי בוצעה כל בדיקה, על ידי מי, ומה נאמר לכם.
- פנו לייעוץ משפטי אצל מומחים שידאגו לקבלת חוות דעת של רופא מומחה.
- אל תדחו את הפנייה. מכיוון שישנן מגבלות התיישנות החלות על מקרי רשלנות רפואית.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בסקירת מערכות
האם כל מום שלא התגלה בסקירת מערכות נחשב רשלנות רפואית?
לא. יש מומים שאינם ניתנים לזיהוי בשלב הבדיקה או שלא מתגלים בגלל תנאי בדיקה קשים. רשלנות קיימת כשהבדיקה סטתה מהסטנדרט הרפואי הסביר וגרמה לנזק.
האם סקירה מוקדמת יכולה לשמש בסיס לטענת רשלנות?
כן, אם המום היה גדול ובולט דיו כדי להיראות בשלב הזה והבדיקה לא בוצעה כנדרש. עם זאת, בדיקה מוקדמת אכן מוגבלת יותר, ולכן ההערכה תיעשה בהתאם לשלב ההריון.
מהי מגבלת הזמן בהגשת תביעה בגין אי אבחון מום בעובר?
תקופות ההתיישנות תלויות בנסיבות, כולל גיל הילד ומועד גילוי הנזק. ככלל, תביעות קטינים לרוב ניתן להגיש עד גיל 25, אך מומלץ לפנות לייעוץ בהקדם כדי לא לשכוח או לאבד מידע חשוב.
אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני פנייה לעורך דין?
כדאי להביא דוחות סקירה, תמונות אולטרסאונד, סיכומי מעקב הריון, תוצאות בדיקות גנטיות וסיכומי לידה ואשפוז. גם אם חסרים מסמכים, אפשר להתחיל בבדיקה ראשונית.
לסיכום, החמצת מומים גנטיים, מחדלים באבחון אולטרסאונד או נזקי פגות, פוגעים בזכות הבסיסית שלכם לקבל מידע מלא על בריאות העובר ולקבל החלטות מושכלות לגבי ההמשך. כאשר מתעורר חשד למחדל רפואי, חשוב שתפנו לעורכי דין מומחים הבקיאים בסטנדרט הרפואי המחייב, מכירים את מערכת הבריאות והמשפט מבפנים, ויכולים להשיג עבורכם את הפיצוי המגיע לכם.
משרד גוטמן-אמיר ושות' – מומחים ברשלנות רפואית בגין החמצת מומים
אם אתם חושדים כי טיפול רפואי רשלני, סקירת מערכות שגויה או ייעוץ גנטי לקוי הובילו להחמצת מום במהלך ההריון או לנזקי פגות, אתם לא צריכים להישאר עם השאלות לבד. במשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר ושות' אנו מתמחים אך ורק בתחום הרשלנות הרפואית בהריון, בלידה ובטיפול בילדים ונשמח להעניק לכם ליווי מלא לאורך כל הדרך.עורכי הדין במשרדנו מביאים ניסיון ייחודי והיכרות מעמיקה עם טקטיקות ההגנה של המערכות הרפואיות וחברות הביטוח, וליוו למעלה מאלף משפחות בדרכן להשגת פיצויים משני חיים. אנחנו רואים בייצוג שלכם שליחות אמיתית והמסע המשותף שלנו מתנהל ללא סיכון כלכלי מצידכם – שכר הטרחה משולם אך ורק על בסיס הצלחה.
לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות וללא התחייבות, התקשרו אלינו למספר 03-6222927 ונשמח לעמוד לרשותכם.
"ברצוננו להודות לכם על עבודתכם. ליוויתם אותנו במקצועיות, ביסודיות וברגישות עד להכרעה הטובה ביותר עבורנו. במהלך כל התהליך שמרתם על קשר, שיתפתם אותנו בהתפתחויות השונות ואף דרשתם בשלומנו. מודים לכם מאד ומאחלים לכם הצלחה בהמשך הדרך" (משפחת י.)
תביעת נזקי פגות עקב רשלנות רפואית מתייחסת לנזק או לסיבוכים שחווים תינוקות שנולדו בטרם עת (פג הוא יילוד שנולד לפני השבוע ה-37 להיריון) הנובעים ישירות מהשגחה לא נאותה, זיהום בפגייה, וכן רשלנות של אנשי המקצוע הרפואיים. במסגרת תביעת נזקי פגות, רשלנות כזו עשויה לכלול התעלמות ממצוקת האם או העובר בזמן הלידה, ניהול לקוי של מצבים בריאותיים של האם בזמן ההיריון והלידה, חוסר הימצאותם של מומחים מתאימים בחדר הלידה בעת היריון בסיכון, וכן שימוש שגוי בתרופות, ואי הפניות לבדיקות קריטיות. מאחר ופגים מתמודדים עם אתגרים בריאותיים פוטנציאליים רבים, הם עלולים לסבול מבעיות בריאותיות ארוכות טווח כמו מצוקה נשימתית, עיכובים בהתפתחות ושיתוק מוחין. תביעות נזקי פגות מטרתן להטיל את האחריות על הגורמים האחראיים ולקבל פיצוי הולם שיבטיח את עתיד היילוד ומשפחתו.
תביעת תסמונת גנטית מתייחסת לטענות נגד אנשי המקצוע הרפואיים בגין אי זיהוי בזמן של מחלות גנטיות אצל אחד ההורים או שניהם (כולל חקירה רפואית לגבי הימצאותן של מחלות גנטיות אצל המשפחה הקרובה), מחלות העלולות בסבירות גבוהה לעבור לעובר, ולאחר מכן להתפתח אצל היילוד. רשלנות כזו כוללת אי הפניה בזמן לבדיקות גנטיות מתאימות ועדכניות, פענוח לא נכון שלהן, וכן חוסר יידוע של ההורים לגבי ההשלכות, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי הפסקת היריון, בחירה בהיריון חוץ רחמי, או אי כניסה להיריון. הנזקים הבריאותיים, הנפשיים והמוטוריים בעקבות התפתחות המחלה הגנטית אצל היילוד יכולים להיות קריטיים וקשים במיוחד, אשר ילוו אותו למשך כל חייו. על מנת להצליח בתביעת תסמונת גנטית, יש להוכיח קשר נסיבתי בין ההליך הרפואי בזמן ההיריון לנזק שנגרם ליילוד.
ישנן לא מעט סיבות שניתן בעטיין לתבוע בגין רשלנות רפואית, כל עוד הן עומדות במבחן הזמן (לרוב עד גיל 7, ובמקרים מסוימים עד גיל 25), וניתן להוכיח קשר ישיר בין ההליך הרפואי במהלך ההיריון או הלידה, ובין התוצאות הטרגיות לגבי היילוד. זאת בשילוב חוות דעת של מומחה אשר תפרט כיצד הליך רפואי סביר – גם אם מדובר רק בחוסר הדרכה, ייעוץ או הכוונה נאותה להורים – היה יכול למנוע את הטרגדיה, או לפחות להעניק להורים את היכולת לבחור להפסיק את ההיריון או לא להיכנס להריון. להלן שלוש סוגי תביעות נפוצות, שבכל אחת מהן הנזק יכול להיות חמור עד כדי שיתוק מוחין קיצוני או אף מוות:
