תביעת נזקי פגות

מהי לידת פג ולמה השבוע שבו נולד התינוק כל כך חשוב?

פג הוא תינוק שנולד לפני השלמת 37 שבועות הריון, כאשר לפי נתוני משרד הבריאות כ-10% מהלידות בישראל הן מוקדמות. כשרופא מומחה קובע בחוות דעתו שהייתה רשלנות רפואית, המשפחה זכאית לפיצוי שמכסה טיפולים, אובדן השתכרות, כאב וסבל ועוד.

מצבו של הפג תלוי מאוד בשבוע שבו הוא נולד. החלוקה המקובלת היא:

• פגות מאוחרת: 34-36 שבועות.
• פגות מוקדמת מאוד: 28-33 שבועות.
• פגות קיצונית: פחות מ-28 שבועות.

ככל שהלידה מוקדמת יותר, הסיכון לסיבוכים חמורים עולה, משום שהריאות, המוח, המעיים והעיניים עדיין לא התפתחו במלואם. אמנם יש לידות מוקדמות שאי אפשר למנוע, אבל זיהוי מוקדם של גורמי סיכון, טיפול מונע כמו קורטיקוסטרואידים לאם או עיכוב הלידה בעזרת תפר צווארי, יכולים להכריע בין חיים למוות, ובין ילד בריא לילד עם מוגבלות קשה.

4 סיבוכים מרכזיים בלידת פגים וההגדרה של רשלנות רפואית

ברוב המקרים, הצוות בפגייה – היחידה לטיפול נמרץ יילודים – פועל ברמה מקצועית גבוהה. עם זאת, לאורך שנות הניסיון שלנו בייצוג משפחות ראינו מקרים שבהם רשלנות רפואית בלידת פג או בטיפול בו גרמה לנזק בלתי הפיך שהיה ניתן למניעה, עם השלכות לכל החיים.

ישנם ארבעה סיבוכים עיקריים שאנחנו רואים שוב ושוב בתיקי רשלנות רפואית בפגים:

RDS: תסמונת מצוקה נשימתית

תסמונת מצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome) היא מהסיבוכים השכיחים בפגים. לריאות שעדיין לא הבשילו חסר חומר בשם סורפקטנט, שמונע את קריסתן. למעשה, בלי טיפול מתאים התינוק לא יכול לנשום בעצמו. במצב זה הצוות הרפואי נדרש:

• לזהות את המצוקה הנשימתית מיד אחרי הלידה
• לתת חמצן ותמיכה נשימתית מיידית
• לשקול מתן סורפקטנט בתוך 2-4 שעות מהלידה במקרים המתאימים
• לנטר את רמות החמצן ברציפות

כשל באחד מאלה עלול להסתיים בנזק מוחי קבוע בגלל חוסר חמצן.

IVH: דימום תוך חדרי במוח

במצב של דימום תוך חדרי (Intraventricular Hemorrhage), כלי דם עדינים במוח שטרם הבשיל נקרעים וגורמים לדימום. במצב זה ישנן ארבע דרגות חומרה: דרגות 1-2 – הדימום קל ולרוב אינו משאיר נזק קבוע; דרגות 3-4 – הדימום חמור ועלול לגרום לנזק מוחי משמעותי, לשיתוק מוחין או לעיכוב התפתחותי. האחריות הרפואית מחייבת:

• זיהוי מהיר של דימום
• ביצוע אולטרסאונד מוח קבוע
• שמירה על יציבות לחץ הדם ורמות הפחמן הדו-חמצני
• מניעת תנודות חדות במצב התינוק

לאורך השנים, פגשנו מקרים שבהם הבדיקות לא בוצעו, סימני אזהרה מוקדמים לא טופלו או שלחץ הדם נוהל ברשלנות. התוצאה הייתה דימום חמור שניתן היה למנוע.

PVL: נזק לחומר הלבן במוח

פגים שנולדו לפני שבוע 32 נמצאים בסיכון משמעותי ל-PVL (ראשי תיבות של Periventricular Leukomalacia). זהו מצב שבו נפגעים או מתים תאים בחומר הלבן, האזור שמעביר אותות עצביים מהמוח לגוף.

הנזק נגרם בדרך כלל מאספקת דם לקויה או ממחסור בחמצן באזורים סביב חדרי המוח, והוא מהגורמים המרכזיים לשיתוק מוחין ולעיכוב התפתחותי בפגים.

רשלנות רפואית יכולה להתבטא ב:

• אי מתן טיפול מונע: מתן מגנזיום סולפט או סטרואידים לאם שנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת קיצונית הוא טיפול שהוכח מחקרית כמפחית סיכון.
• ניהול לקוי של לחץ הדם: תנודות חדות בלחץ הדם של הפג או חוסר יציבות בגזי הדם משבשים את אספקת הדם והחמצן למוח.
• טיפול לקוי בזיהומים: זיהום אצל האם או הפג מגביר מאוד את הסיכון. התעלמות מסימני דלקת או איחור במתן אנטיביוטיקה עשויים להיחשב רשלנות.

הנזק ב-PVL הוא לרוב קבוע: נוקשות שרירים (ספסטיות) בעיקר ברגליים, ולעיתים צורך בעזרים אורתופדיים, בכיסא גלגלים ובפיזיותרפיה אינטנסיבית לכל החיים.

אם ילדכם אובחן עם PVL או ציסטות במוח אחרי השחרור מהפגייה, אנחנו ממליצים לבדוק אם ניהול נכון יותר של הלידה או של האשפוז היה מונע את הנזק. מידע נוסף תמצאו במדריך על פגיעה בחומר הלבן במוח.

NEC: דלקת מעיים נמקית

נקרוטיזינג אנטרוקוליטיס (Necrotizing Enterocolitis) היא מחלה מסכנת חיים שבה רקמת המעי של הפג מתחילה לגווע, ואחת מהסיבות השכיחות למוות בפגים. סימני האזהרה הם: בטן נפוחה ורגישה, קושי בעיכול, שאריות מזון גדולות בקיבה, דם בצואה וחוסר יציבות בחום ובלחץ הדם.

הפרוטוקול הרפואי מחייב:

• צילום רנטגן דחוף כשמתעורר חשד
• הזנה זהירה עם הגדלה איטית של הכמויות
• ניטור צמוד של סבילות ההזנה
• עצירת הזנה מיידית והתחלת אנטיביוטיקה
• ניתוח חירום במקרים חמורים

המשך הזנה למרות סימני אזהרה, איחור באבחון, דחיית ניתוח או טיפול אנטיביוטי לא מתאים, עלולים להסתיים במוות, בכריתת חלקים נרחבים מהמעי או בבעיות עיכול לכל החיים.

בטבלה הבאה תמצאו סיכום של המידע על ארבעת הסיבוכים הנפוצים הללו:

סיבוכים נוספים הקשורים לרשלנות בטיפול בפג

רשלנות לפני לידה

רשלנות רפואית לא מתרחשת רק בלידת פג וטיפול בפגים, אלא יכולה לקרות עוד לפני הלידה. מצבים נפוצים הם:

• אי זיהוי גורמי סיכון ללידה מוקדמת
• אי מתן סטרואידים לאם לפני לידה מוקדמת צפויה – הסטרואידים מזרזים את התפתחות ריאות העובר
• כשל בעיכוב הלידה כשהדבר אפשרי, למשל ביצוע תפר צווארי בזמן
• היעדר צוות מיומן בחדר הלידה בלידת פג צפויה

רטינופתיה של פגים (ROP)

ניהול שגוי של רמות החמצן פוגע בכלי הדם ברשתית ועלול להוביל לעיוורון, לכן נדרשים ניטור קפדני ובדיקות עיניים קבועות.

זיהומים ואלח דם (Sepsis)

פגים רגישים במיוחד, לכן כשל בשטיפת ידיים, בעיקור ציוד או בזיהוי מוקדם של סימני זיהום, עלול להוביל לאלח דם. זוהי תגובת יתר חריפה של מערכת החיסון לזיהום, הפוגעת באיברי הגוף עצמו. רשלנות רפואית במקרה הזו מסוכנת במיוחד, עד כדי מות פג.

סטנדרט הטיפול בפגייה

מכיוון שמערכות הגוף של הפג אינן בשלות, ישנם תקנים ברורים לעבודת הצוות בפגייה:

• יחס צוות: אחות אחת לכל 1-2 תינוקות במצב קריטי.
• ניטור רציף: של דופק, נשימה, רמות חמצן וחום.
• ציוד מתקדם: אינקובטורים, מכשירי הנשמה וציוד החייאה זמין תמיד.
• תיעוד קפדני: של כל התערבות, שינוי במצב והחלטה טיפולית.

רשלנות רפואית בטיפול בפגים יכולה לנבוע מכשלים בעמידה בתקני פעילות מחייבים של פגייה. לאורך השנים זיהינו דפוסי כשל שחוזרים על עצמם, כגון:

• תקשורת לקויה בין משמרות
• פיקוח חסר של צוות בכיר על החלטות קריטיות
• עומס שמוביל לפיקוח לא מספק
• כשלים בפרוטוקולים למניעת זיהומים
• טעויות במינון או בבחירת תרופות

ההשלכות ארוכות הטווח של רשלנות רפואית בפגים

נזק שנגרם לפג כתוצאה מרשלנות, מלווה אותו לרוב לכל החיים, בין אם מדובר בשיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי וקוגניטיבי, לקויות ראייה ושמיעה עד כדי עיוורון או חירשות, מחלות ריאה כרוניות ותלות בחמצן, ואפילפסיה או בעיות נוירולוגיות אחרות.

לפגיעות כאלה ישנן שתי השלכות מרכזיות: נזק כלכלי עצום כתוצאה מהשקעה בטיפולים ופיזיותרפיה, חינוך מיוחד, ציוד סיעודי, התאמות בבית ועוד; נזק משמעותי למשפחה – הורים שהופכים למטפלים במשרה מלאה ונאלצים לוותר על הקריירה, אחים שמקבלים פחות תשומת לב ומתח כלכלי ונפשי מתמיד.

חשוב לדעת: לא כל נזק רפואי הוא רשלנות. נדרשת התנהלות שחורגת בבירור מהסביר, ובמהלך הבירור רופא מומחה הוא שיחווה על כך דעה.

הזכויות שלכם כשיש חשד לרשלנות רפואית

1. הזכות לתיק הרפואי המלא: כולל תרשומות, תוצאות בדיקות ומכתבי שחרור. התיק הוא הבסיס לבדיקה אם הייתה רשלנות ואיפה. אנחנו בודקים תחילה את המסמכים שבידיכם, ואם יש עילה מעבירים את התיק לרופא מומחה, שחוות דעתו משמשת גם ראיה במשפט.
2. הזכות לחוות דעת עצמאית: של רופא מומחה בלתי תלוי שיבחן את הטיפול. אנחנו עובדים בקשר הדוק עם מומחים, כולל רופאים שמתמחים בפגים ובסוג הפגיעה הספציפי.
3. הזכות לפיצוי: אם הוכחה רשלנות, הפיצוי שתקבלו נועד לכסות טיפולים, אובדן השתכרות, כאב וסבל ועוד.
4. מגבלת זמן: בחלק מהמקרים התביעה מתיישנת 7 שנים אחרי הלידה, ובאחרים ספירת 7 השנים מתחילה רק כשהילד מגיע לגיל 18.

טיפ מקצועי: גם כשיש זמן, לא כדאי לחכות – ראיות מיטשטשות, מסמכים נעלמים, נתונים מהתיק הרפואי קשים לשחזור, ועדויות חשובות הולכות לאיבוד. אנחנו ממליצים לפנות מיד למשרד עורכי דין שמתמחה באופן בלעדי בתחום.

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בפגים

מתי לידת פג נחשבת רשלנות רפואית?

כשהטיפול לפני הלידה, במהלכה או בפגייה חרג בבירור מהסטנדרט וגרם לנזק שהיה אפשר למנוע. למשל אי מתן סטרואידים או מגנזיום סולפט לאם בסיכון, איחור במתן סורפקטנט, אולטרסאונד מוח שלא בוצע, או המשך הזנה למרות סימני NEC. רופא מומחה קובע בחוות דעתו אם הייתה רשלנות.

מהי פגות מאוחרת?

פגות מאוחרת היא לידה בשבועות 34-36 להריון. לידה בשבועות 28-33 היא פגות מוקדמת מאוד, ולידה לפני שבוע 28 היא פגות קיצונית.

אילו סיבוכים בפגים עלולים לנבוע מרשלנות?

בעיקר מצוקה נשימתית (RDS), דימום תוך חדרי במוח (IVH), נזק לחומר הלבן (PVL) ודלקת מעיים נמקית (NEC). סיבוכים נוספים הם רטינופתיה של פגים (ROP) וזיהומים שמובילים לאלח דם.

עד מתי אפשר להגיש תביעת נזקי פגות?

בחלק מהמקרים התביעה מתיישנת 7 שנים אחרי הלידה, ובאחרים ספירת 7 השנים מתחילה רק בגיל 18. מומלץ לפנות מוקדם, כי ראיות ומסמכים נעשים קשים להשגה עם הזמן.

האם צריך לשלם שכר טרחה מראש?

לא. שכר הטרחה מותנה בהצלחה ומשולם רק אם זוכים בפיצוי.

לסיכום, טיפול בפגים דורש מהצוות הרפואי זהירות מרבית, הקפדה על נהלים וערנות לכל שינוי קטן. עיכוב במתן טיפול מונע, דילוג על בדיקות או התעלמות מסימני אזהרה, עלולים ליצור נזקי פגות כמו פגיעות מוחיות, נכויות או עיכוב התפתחותי. עורכי דין המתמחים בתחום של רשלנות רפואית בלידת פגים, יוכלו לבדוק לעומק האם מדובר ברשלנות רפואית ולהשיג עבורכם את הפיצוי שמגיע לכם.

משרד גוטמן אמיר ושות' – מומחים ברשלנות רפואית בלידה ובטיפול בילדים

אם אתם מרגישים שמשהו בטיפול במהלך ההריון, בלידה או בפגייה לא התנהל כשורה, אתם לא צריכים להישאר עם התהיות לבד. במשרד גוטמן-אמיר ושות' אנחנו מתמקדים אך ורק בתחום של רשלנות רפואית בהריון, בלידה ובטיפול בילדים. עד היום ייצגנו למעלה מאלף משפחות והשגנו עבורן פיצויים שאפשרו להן לתת לילדיהן את הטיפול הטוב ביותר.

עורכי הדין במשרדנו מכירים את העולם המשפטי והרפואי מבפנים, בקיאים בפרוטוקולים הרפואיים הרלוונטיים, מתעדכנים באופן שוטף בפסיקה ובספרות הרפואית, ועובדים בצמוד לרשת מומחים רפואיים מובילים בארץ ובעולם.

אנחנו כאן כדי לקחת את החששות והשאלות שלכם, לבדוק אותם ביסודיות, ואם נפגעתם – לבנות עבורכם תיק חזק במטרה להשיג פיצוי משנה חיים שיבטיח את עתיד ילדכם. אנחנו רואים בייצוג שלכם שליחות אמיתית ושכר הטרחה שלנו משולם על בסיס הצלחה בלבד, כך שאם לא קיבלתם פיצוי לא תשלמו דבר.

אם ילדכם נולד כפג וסבל מסיבוך כמו IVH, NEC, RDS או PVL שלדעתכם נבע מטיפול לא נאות, התקשרו אלינו למספר 03-6222927 לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות וללא התחייבות.

"אני שולחת המלצה חמה על משרד עו"ד גוטמן-אמיר. השירות המקצועי, האדיב, המסור והאמין שלהם היה קרן אור עבורנו בתקופה קשה. סיוון, ענת ואמיר שטיפלו בתיק המשפטי שלנו הם מקצועיים בתחומם ואני ממליצה עליהם מכל הלב" (משפחת ב.)