רשלנות רפואית במעקב הריון – מדריך מקיף לאמהות

מהי רשלנות רפואית בזמן הריון?

ההגדרה המשפטית והרפואית

רשלנות רפואית אינה זהה לטעות רפואית. לא כל סיבוך או נזק רפואי נגרמים כתוצאה מרשלנות. על מנת שמקרה יוגדר כרשלנות רפואית, צריכים להתקיים ארבעה יסודות מצטברים:

חובת זהירות – זהו הבסיס לכך שהמצבים הבאים יכולים להיחשב רשלנות. הרופא חייב להפעיל כלפי המטופלת שלו את רמת הזהירות המקצועית הסבירה. במעקב הריון, חובה זו כוללת ביצוע בדיקות במועד, זיהוי גורמי סיכון, והפעלת שיקול דעת רפואי נכון במקרים של חשד לבעייה רפואית או מום בעובר.

הפרת חובת הזהירות – הרופא סטה מהסטנדרט המקצועי המקובל. למשל, לא ביצע בדיקות דם חיוניות, התעלם מתוצאות מדאיגות או מהיסטוריה רפואית. כך למשל, בתביעה בה ייצגנו מטופלת, היה ידוע על כך שהיתה לה לידה מוקדמת בעבר, מה שמחייב מתן פרוגסטרון בהריונות הבאים. למרות זאת, ולמרות שקבלה פרוגסטרון בהריונות שבאו לאחר אותה לידה מוקדמת, בהריון האחרון הרופא המטפל 'שכח' ולא הורה על כך. היילוד נולד בלידה מוקדמת בשבוע 24 ובמשקל 650 גרם.

נזק – נגרם נזק אמיתי לאם או לעובר. זה יכול לכלול פגיעה פיזית, נכות, או אף מוות.

קשר סיבתי – קיים קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם. כלומר, לו הרופא היה פועל כראוי, הנזק היה נמנע.

תקן הסבירות במעקב הריון

משרד הבריאות קבע פרוטוקולים ברורים למעקב הריון תקין. הפרוטוקולים כוללים בדיקות דם קבועות, בדיקות אולטרסאונד במועדים מוגדרים, מעקב אחר לחץ דם ומשקל, והערכת תנועות העובר. בהריון בסיכון גבוה (כגון גיל מעל 35, הריון תאומים, או מחלות רקע), נדרש מעקב הדוק יותר עם בדיקות נוספות.

כאשר רופא אינו עומד בתקנים אלו או מפעיל שיקול דעת בלתי סביר, הוא עלול לעבור את הקו מטעות רפואית לרשלנות רפואית.

סוגי רשלנות רפואית נפוצים במעקב הריון

אי גילוי מומים בעובר

אחד התחומים הבעייתיים ביותר הוא כשלים בזיהוי מומים ופגמים בעובר. בדיקות המעקב השונות, במיוחד האולטרסאונד בשבועות 11-14 (סקירת שקיפות עורפית) ובשבועות 20-23 (סקירת איברים מורחבת), נועדו לאתר מומים מבניים וגנטיים.

כאשר רופא לא מזהה ממצאים מדאיגים בבדיקות אלו, או כאשר הוא אינו ממליץ על בדיקות מתקדמות יותר למרות גורמי סיכון מוכרים, מדובר ברשלנות רפואית חמורה. אי גילוי מום משמעותי שולל מההורים את הזכות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון, ומשאיר אותם ללא היערכות נאותה למצב הרפואי של התינוק לאחר הלידה.

באחד ממקרי התביעה שייצגנו, הילד נולד עם מוטציה גנטית שגורמת למוגבלות שכלית והתפתחותית קשה. הרופא הפרטי שאצלו התבצע מעקב ההיריון לא המליץ על ייעוץ גנטי למרות שבשבוע ה-18 להריון, התקבלו תוצאות בדיקות סקר לאיתור מומים אשר הצביעו על סיכון מוגבר למחלה גנטית והומלץ על פניה בהקדם האפשרי למרפאה לייעוץ גנטי.

הרופא שלח את התובעת מיד לבדיקת שבב גנטי בדיקור מי שפיר (שלא גילתה דבר) ולא לייעוץ גנטי בו תקבל הסבר על הבדיקות הגנטיות המתקדמות הנוספות שיש, כמו בדיקת אקסום, מה שהביא לכך שלא נתן לה את הסיכוי להחליט בעצמה לאילו בדיקות ללכת. ביצוע הבדיקה היה מגלה את המחלה ומאפשר להחליט על הפסקת היריון. בנוסף לכך, למרות שהאמא ביקשה מיוזמתה בביה"ח בו ביצעה את הבדיקות לבצע גם בדיקת אקסום במי שפיר, ביה"ח לא ביצע בדיקה זו ולאחר מכן ניסה גם להעלים את טופס הבקשה שמילאה.

אם חוויתן רשלנות במעקב ההריון שלכן, אל תשארו לבד עם השאלות. צרו קשר בטלפון 03-6222927 לייעוץ ראשוני ללא עלות.

רשלנות רפואית ורעלת הריון

רעלת הריון (פרה-אקלמפסיה) היא סיבוך מסכן חיים המאופיין בלחץ דם גבוה וחלבון בשתן. התסמינים כוללים כאבי ראש עזים, בעיות ראייה, נפיחות פתאומית בגפיים, וכאבים בבטן העליונה. ללא טיפול מתאים, רעלת הריון עלולה להוביל לאקלמפסיה (מצב מסכן חיים), אי ספיקת כליות, נזק כבדי, ואף מוות של האם והעובר.

רשלנות רפואית בהקשר של רעלת הריון יכולה להתבטא במספר דרכים:

• אי זיהוי גורמי סיכון – נשים עם לחץ דם גבוה, סוכרת, או רעלת הריון בעבר נמצאות בסיכון מוגבר ונדרשות למעקב הדוק יותר.
• התעלמות מתסמינים – כאשר האישה מדווחת על כאבי ראש חזקים או בעיות ראייה, והרופא מזלזל בתלונות.
• אי ביצוע בדיקות במועד – אי בדיקת לחץ דם וחלבון בשתן בתדירות הנדרשת.
• איחור באבחון ובטיפול – אי אישפוז או אי לידה מוקדמת במצבים שדורשים זאת.

אי זיהוי סיבוכים והפרעות נוספות

מעבר לרעלת הריון ומומים בעובר, ישנם סיבוכים נוספים שהרופא חייב לזהות ולטפל בהם:

סוכרת הריונית – הפרעה בוויסות הסוכר שמתפתחת במהלך ההריון ועלולה להוביל למאקרוזומיה (עובר גדול מאוד), לידה מוקדמת, ובעיות מטבוליות אצל התינוק. בדיקת סקר לסוכרת הריונית היא חובה בשבועות 24-28, ואי ביצועה או אי טיפול בממצאים חריגים מהווים רשלנות.

עיכוב בגדילה תוך רחמית IUGR)) – מצב בו העובר אינו גדל בקצב הצפוי. זיהוי איחור של IUGR עלול להוביל לחוסר חמצן כרוני אצל העובר ולנזקים נוירולוגיים. מעקב קפדני אחר גדילת העובר באמצעות אולטרסאונד הוא חיוני.

אי ביצוע בדיקות במועד – כל בדיקה שנקבעה בפרוטוקולים נקבעה מסיבה. דחייה או ביטול של בדיקות עלול למנוע זיהוי בעיות קריטיות בזמן.

רשלנות במסירת מידע ובהסכמה מדעת

עיקרון ההסכמה מדעת הוא אבן יסוד ברפואה המודרנית. לכל אישה יש זכות לקבל מידע מלא, מדויק ומובן על מצבה הרפואי, על הבדיקות המומלצות, על הטיפולים האפשריים, ועל הסיכונים והתועלות של כל אפשרות.

כאשר רופא אינו מספק מידע זה, או כאשר הוא מספק מידע חלקי או מטעה, הוא מפר את חובתו המקצועית. דוגמאות כוללות:

• אי הסבר על הצורך בבדיקות גנטיות לנשים בגיל מעל 35 או עם היסטוריה משפחתית.
• אי מסירת תוצאות בדיקות חריגות או הסבר לא מספק של משמעותן.
• אי הסברת האפשרות לבדיקות פולשות (כגון מי שפיר) כאשר קיימות אינדיקציות לכך.

למעשה, המקרה שעליו סיפרנו משלב שתי בעיות: מניעה מהאישה לדעת את מצבה המדויק בשל אי שליחתה לייעוץ גנטי לאחר בדיקות הסקר, וגם אי גילוי מחלה גנטית, בין היתר כי ביה"ח לא ביצע את כל הבדיקות שביקשה האישה לבצע (היא ביקשה לבצע את כל הבדיקות שישנן למרות שלא עברה ייעוץ גנטי).

תביעות רשלנות רפואית במהלך ההריון – התהליך המשפטי

שלבים ראשוניים בבחינת התביעה

הצעד הראשון כאשר אתם חשים שנפגעתם מרשלנות רפואית הוא להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום. לא כל עורך דין מתאים לייצוג בתביעה זו. תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ביותר ודורשות ידע רפואי ומשפטי מעמיק.

במשרד גוטמן-אמיר ושות', אנו מתמחים אך ורק בתביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה מזה שנים רבות. הניסיון שלנו בטיפול במקרים רבים, בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, מאפשר לנו להעריך במדויק את סיכויי התביעה ולבנות את האסטרטגיה המתאימה לכל מקרה.

השלב הראשוני כולל:

איסוף תיעוד רפואי מלא – כל התיק הרפואי של האם מתקופת ההריון, תוצאות בדיקות, תיעוד סיעודי, ותיק רפואי של התינוק.

חוות דעת מומחה – עורך הדין יפנה למומחה רפואי מתאים (מיילדת, רופא ילדים, נאונטולוג) שיבחן את התיק ויקבע האם הייתה סטייה מהסטנדרט הרפואי.

הערכה משפטית – בחינת היסודות המשפטיים לתביעה, ההיבטים הכלכליים, ומתן תשובה כנה ללקוח לגבי סיכויי ההצלחה.

הגשת התביעה והמשך התהליך

במידה והחלטנו יחד לקדם את התביעה, נגיש כתב תביעה מפורט נגד הנתבעים – שיכולים להיות הרופא המטפל, בית חולים, קופת החולים, או כולם יחד.

חשוב לדעת שיש מסגרת זמן להגשת תביעה. על פי חוק ההתיישנות, תביעה בגין רשלנות רפואית צריכה להיות מוגשת בדרך כלל בתוך 7 שנים מיום האירוע. לעיתים, במקרה של ילדים ניתן להגיד את תביעתו של הילד עד הגיעו לגיל 25, אבל חייבים להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין כדי לא לפספס את האפשרות לתבוע בגלל התיישנות.

כתב התביעה יפרט את כל העובדות הרלוונטיות, את הרשלנות הנטענת, את הנזקים שנגרמו, ואת הפיצוי הכספי המבוקש. הפיצוי יכלול נזקים כלכליים (הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, טיפולים עתידיים), נזקים לא כלכליים (כאב וסבל, פגיעה בנוחות החיים), ולעיתים גם פיצוי לבני משפחה.

התהליך המשפטי כולל לעיתים, רק במקרים המתאימים,, ניסיונות לגישור או פשרה וניהול מו"מ, אך בסופו של דבר, אם לא מגיעים לפשרה, בית המשפט הוא שיכריע 'מי צודק' בפסק דין.

למה חשוב לפעול במהירות?

ככל שעובר יותר זמן, התיעוד עלול להיעלם, עדים עלולים לשכוח פרטים, והזיכרון האישי שלכם עלול להיטשטש. בנוסף, ככל שהתיק נפתח מוקדם יותר, יש יותר זמן לאיסוף ראיות איכותיות ולבניית תיק משפטי חזק.

במשרד גוטמן-אמיר ושות', אנו מבינים שהמצב בו אתן נמצאות הוא קשה מאוד – רגשית, פיזית, ולעיתים גם כלכלית. אנו רואים בייצוג שלכן לא רק מקצוע אלא שליחות אמתית. מניסיוננו הרב, אנו יודעים שפיצוי הולם יכול לשנות חיים ולאפשר למשפחה לספק את הטיפול הטוב ביותר לילד.

שאלות נפוצות

האם אי מסירת כל האפשרויות לבדיקות אלא קביעת בדיקה ספציפית נחשבת לרשלנות רפואית?

אי מסירת כל המידע בהחלט יכולה להיחשב רשלנות רפואית. על הרופא לפרוש בפני מטופלת את כל האפשרויות הקיימות או להפנות לגורם האחראי למתן הסבר מלא (כמו ייעוץ גנטי במקרה שהוזכר לעיל).

תוך כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ההתיישנות על התביעה חלה בדרך כלל אחרי 7 שנים, אך מומלץ מאוד להתחיל בתביעה מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד מסמכים ובעת שעדיין זוכרים היטב את השתלשלות הדברים. לעיתים תביעות מתיישנות רק שהילד מגיע לגיל 25 אבל אנו מפצירים בכן לא לקחת את ההחלטות בענייני התיישנות לבד ולפנות מיד לעורך דין בכדי לא לפספס את האפשרות לתבוע.

האם כל מקרה בו לא התגלה מום אצל העובר ייחשב לרשלנות רפואית?

לא תמיד מקרה ייחשב לרשלנות רפואית. יש להוכיח שהתנהלו הצוות הרפואי היתה מחוץ לגבולות הסביר, להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הצוות לבין הנזק וגם להראות את השפעות הנזק על חיי היילוד או משפחתו.

את מרגישה שהייתה רשלנות רפואית במהלך ההריון? אל תוותרי על פיצוי המגיע לך

רשלנות רפואית במעקב הריון היא תופעה חמורה שיכולה להשפיע על חייה של משפחה שלמה לשנים רבות. הכרת זכויותיכן, הבנת מה מהווה רשלנות רפואית, וידיעה כיצד לפעול במקרה של חשד לרשלנות הן חשובות.

אמנם, לא כל תוצאה רפואית לא רצויה היא רשלנות, אך כאשר מדובר בסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל שגרמה לנזק – מדובר בעוולה שראויה לפיצוי.

אם חוויתן מקרה של רשלנות רפואית בזמן ההריון, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. צרו קשר עוד היום בטלפון 03-6222927 או השאירו פרטים באתר לייעוץ ראשוני ללא עלות