אין רגע מלחיץ יותר לאם מאשר הרגעים האחרונים של הלידה. כשהצוות הרפואי מחליט להשתמש בכלים כמו ואקום או מלקחיים כדי לסייע בהוצאת התינוק, ההורים מניחים שזו החלטה רפואית מושכלת שתסתיים בשלום. אבל מה קורה כאשר השימוש בכלים אלה גורם לנזק לתינוק? מתי מדובר בסיבוך בלתי נמנע, ומתי זו רשלנות רפואית?
בישראל מבוצעות מדי שנה אלפי לידות מכשירניות. רובן מסתיימות בהצלחה, אך במקרים מסוימים התינוק נפגע. חשוב להבין שלא כל נזק שנגרם במהלך לידה כזו מהווה רשלנות. עם זאת, כאשר מדובר בבחירה שגויה בשיטת הלידה, ביצוע לא נכון של ההליך, או התעלמות מאינדיקציות רפואיות ברורות – זכותכם לבחון את המקרה לעומק.
במאמר זה אסביר בפירוט מה זה אומר לידה מכשירנית, אילו נזקים עלולים להיגרם, ובעיקר – מתי ניתן להגדיר את הטיפול הרפואי כרשלנות שמזכה בפיצויים.
מהי לידה מכשירנית ומתי היא מבוצעת?
הבחנה בין שתי השיטות העיקריות
לידת ואקום היא שיטה שבה הרופא מצמיד כוס יניקה לראש התינוק ויוצר לחץ שלילי (ואקום) שמאפשר למשוך את התינוק החוצה תוך כדי התכווצויות הלידה. השיטה נחשבת לעדינה יחסית, אך דורשת זמן והשתתפות פעילה של האם בדחיפות.
לידת מלקחיים מבוצעת באמצעות כלי מתכתי הדומה למלקחיים גדולים, שמחזיק את ראש התינוק משני הצדדים ומאפשר למשוך אותו החוצה. השיטה מאפשרת שליטה ודיוק גבוהים יותר, אך דורשת מיומנות רבה ועלולה להיות פולשנית יותר.
מתי מוצדק לבצע לידה מכשירנית?
הצוות הרפואי אמור לשקול שימוש בכלים אלה רק כאשר קיימות אינדיקציות רפואיות ברורות:
- מצוקה עוברית – כאשר קצב הלב של התינוק מצביע על מצוקה והוא זקוק להוצאה מהירה
- עצירת התקדמות הלידה – התינוק תקוע בתעלת הלידה למרות דחיפות חזקות
- תשישות האם – כאשר האם כבר אינה מסוגלת לדחוף ביעילות
- מצבים רפואיים מיוחדים – מחלות לב, לחץ דם גבוה מאוד, או מצבים נוירולוגיים שמונעים מהאם לדחוף
חשוב להדגיש: לידה מכשירנית אינה תמיד האפשרות הטובה ביותר. במקרים רבים, ניתוח קיסרי דחוף עשוי להיות הבחירה הבטוחה יותר.
נזקים אפשריים מלידה מכשירנית – מהקל ועד החמור
נזקים מלידת ואקום
נזקים קלים שחולפים מעצמם:
- ציפלומטומה – בצקת רכה בקרקפת שנוצרת עקב לחץ הואקום, חולפת תוך ימים
- סימני לחץ זמניים – סימנים אדומים או סגולים במקום שהכוס נצמדה
- עיוות זמני בצורת הראש – נראה דרמטי אך בדרך כלל חוזר לקדמותו תוך שבועות
נזקים חמורים שדורשים התייחסות:
- דימום תת-גולגולתי – הצטברות דם מתחת לעצם הגולגולת, עלול לגרום לאנמיה וליצור לחץ על המוח
- דימום תוך גולגולתי – מסכן חיים ודורש התערבות רפואית מיידית
- שברים בגולגולת – במקרים של שימוש מופרז בכוח או יישום לא נכון
- פגיעה בעצבים – במיוחד עצב הפנים, שעלול לגרום לשיתוק זמני או קבוע
נזקים מלידת מלקחיים
המלקחיים, בשל צורתם והלחץ שהם מפעילים, עלולים לגרום לנזקים ספציפיים:
- שטפי דם ושריטות בפנים ובראש – לרוב שטחיים אך לעיתים עמוקים
- שיתוק עצב הפנים – נזק לעצב המניע את שרירי הפנים, שעלול להיות זמני או קבוע
- שברים בעצמות הגולגולת או הפנים – במיוחד כאשר המלקחיים ממוקמים בצורה לא נכונה
- פגיעות בעיניים – במקרים נדירים אך חמורים
הסיבוכים ארוכי הטווח שמדאיגים ביותר
- נזק מוחי בלידה הוא החשש הגדול ביותר של כל הורה. כאשר הלידה המכשירנית מתארכת מדי או מבוצעת בצורה לא נכונה, התינוק עלול לסבול ממחסור בחמצן (היפוקסיה) שגורם לנזק מוחי קבוע:
- שיתוק מוחין – פגיעה במוח שמשפיעה על תנועה, יציבה ותיאום
- עיכובים התפתחותיים – בתחומי הדיבור, הקוגניציה והתנהגות
- אפילפסיה – התקפים עקב נזק למוח
ישנם מקרים בהם ניתן להוכיח באמצעות חוות דעת רפואיות, שהלידה המכשירנית גרמה להיפוקסיה או נזק מוחי אחר, שהוביל להתפתחות הפרעות נוירולוגיות.
אם הלידה המכשירנית של ילדכם לא התנהלה כראוי והתינוק נפגע, אל תישארו עם השאלות. צרו קשר בטלפון 03-6222927 לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
בחירה שגויה בשיטת לידה – מתי מדובר ברשלנות?
לא כל נזק שנגרם בלידה מכשירנית הוא תוצאה של רשלנות. לפעמים, למרות כל המאמצים והמקצועיות, מתרחשים סיבוכים. אבל ישנם מקרים ברורים שבהם הצוות הרפואי לא פעל לפי הסטנדרט המקובל, והנזק היה נמנע.
התנאים המקדימים הכרחיים ללידה מכשירנית בטוחה
כדי שלידה מכשירנית תתבצע בבטחה, חייבים להתקיים כל התנאים הבאים במצטבר:
.1 התרחבות מלאה של צוואר הרחם (10 ס"מ) – שימוש בכלים לפני התרחבות מלאה עלול לקרוע את צוואר הרחם ולפגוע בתינוק
2 . שק מי השפיר נקרע – אי אפשר לבצע לידה מכשירנית כששק מי השפיר שלם
3.. ראש התינוק נמצא במיקום מתאים – חייב להיות במיקום שמאפשר את ההוצאה (תחנה +2 ומעלה בדרך כלל)
4 . הערכה נכונה של גודל התינוק – תינוק גדול מדי ביחס לאגן האם הופך את הניסיון למסוכן
.5 ניסיון ומיומנות של הרופא – לא כל רופא מוסמך לבצע לידה מכשירנית, בוודאי לא במלקחיים
סימנים לכך שהיתה רשלנות רפואית
בחירה שגויה בשיטת לידה יכולה להתבטא במספר דרכים:
- התעקשות על לידה מכשירנית כאשר קיסרי היה נכון יותר – במיוחד כאשר התינוק גדול מדי, האגן צר מדי, או שיש מצוקה עוברית משמעותית
- שימוש בואקום או מלקחיים ללא התקיימות כל התנאים המקדימים
- ניסיונות חוזרים ונשנים – הנחיות ברורות קובעות שלא יבוצעו יותר משלושה ניסיונות משיכה בואקום, ולא יותר מ-20-30 דקות של לידה מכשירנית סך הכול
- החלפה לסירוגין בין ואקום למלקחיים – החלפה בין השיטות מגבירה משמעותית את הסיכון לנזק
- הפעלת כוח מופרז – משיכה חזקה מדי או בזווית לא נכונה
פגיעה בתינוק בזמן לידת מלקחיים – המקרים החמורים
לידת מלקחיים דורשת מיומנות וניסיון רב. כאשר הרופא אינו מיומן מספיק, או כאשר הוא מתעקש על המשך הניסיון למרות קשיים – הסיכון לפגיעה עולה משמעותית. הפעולות המעלות את הסיכון:
- מיקום שגוי של המלקחיים – צריך להיות סימטרי ומדויק, אחרת נוצר לחץ לא שווה על הגולגולת
- משיכה בזמן לא נכון – חייבת להיות מסונכרנת עם התכווצויות ודחיפות האם
- משיכה בכיוון לא נכון – חייבת לעקוב אחר ציר תעלת הלידה הטבעית
- אי-זיהוי בזמן של סיבוכים – כאשר מתרחש נזק במהלך הניסיונות, יש לעצור מיד ולעבור לקיסרי
לידת ואקום והשלכותיה – מה ההורים חייבים לדעת
לידת ואקום נחשבת לפחות פולשנית מלידת מלקחיים, אך עדיין יכולים להיות נזקים מלידת ואקום ויש בה סיכונים אם לא נעשית בצורה הנכונה. ההשלכות ארוכות הטווח תלויות במידה רבה באופן שבו בוצעה:
סימנים שיש לשים לב אליהם לאחר לידת ואקום:
- התנהגות לא תקינה של התינוק – עצבנות יתרה או אדישות
- קושי באכילה או יניקה
- הפרשי טמפרטורה
- התקפים או תנועות לא רגילות
- אזורי דימום או נפיחות שמתרחבים במקום להצטמצם
אם הבחנתם באחד מהסימנים הללו, חשוב לעדכן את הצוות הרפואי מיד. תיעוד מדויק של מה שקרה בלידה ובימים שאחריה חיוני למקרה שתרצו לבחון את האפשרות להגשת תביעה.
איך בוחנים אם היה מדובר ברשלנות?
כאשר אנו בוחנים מקרה של נזק בלידה מכשירנית, אנו מתמקדים במספר שאלות מרכזיות:
.1 האם התקיימו כל התנאים הרפואיים הנדרשים ללידה מכשירנית?
.2 האם הייתה אלטרנטיבה טובה יותר (קיסרי) שהייתה צריכה להישקל?
.3 האם הרופא פעל בהתאם לפרוטוקולים והנחיות?
.4 האם התמשכות הלידה המכשירנית הייתה סבירה?
.5 האם היה ניטור תקין של מצב התינוק במהלך ההליך?
.6 האם הרופא זיהה בזמן סיבוכים והגיב בהתאם?
על מנת לענות על שאלות אלה, אנו עובדים עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה – מיילדים, ניאונטולוגים, נוירולוגים ילדים ומומחים נוספים – שבוחנים את התיעוד הרפואי לפרטי פרטים.
מה עושים אם אתם חושדים ברשלנות?
אם אתם מאמינים שתינוקכם נפגע כתוצאה מרשלנות בלידה מכשירנית, הנה הצעדים שכדאי לנקוט:
1 . שמרו על כל התיעוד הרפואי – מכתבי שחרור, תוצאות בדיקות, רישומים של רופאים או אחיות
. 2 תעדו את התסמינים וההתפתחות – חשוב לצלם כך שהדברים יהיו מוחשיים. כל פרט יכול להיות חשוב
. 3 פנו להתייעצות משפטית מוקדם – אמנם התיישנות חלה רק 25 שנים לאחר המקרה (ספירת 7 השנים להתיישנות מתחילה כשהילד בן 18), אך מומלץ מאוד לא לחכות כדי לא להביא למצב של טשטוש ראיות, איבוד מסמכים וקושי לקבל את כל המידע שבתיק הרפואי.
4 . קבלו חוות דעת רפואית עצמאית – רופא שאינו קשור לבית החולים יכול לבחון את המקרה באובייקטיביות. אם לאחר ייעוץ ראשוני מתקבלת החלטה להתקדם עם התיק, אנו מעבירים את התיק הרפואי המלא לרופא מומחה אשר ייתן חוות דעת האם ההתנהלות היתה רשלנית. כמשרד המתמקד רק בתחום רשלנות רפואית בהיריון, לידה וילדים, אנו עובדים עם רופאים מומחים במשך שנים, כל אחד בתחומו, כך שתתקבל חוות דעת מרופא מומחה בתחום זה ספציפית
שאלות נפוצות
מתי מוצדק לבצע לידה מכשירנית?
מצבים שיכולים להצדיק את השימוש באחת השיטות הם: כאשר קצב הלב של התינוק מצביע על מצוקה והוא זקוק להוצאה מהירה, כשהתינוק תקוע בתעלת הלידה למרות דחיפות חזקות, כאשר האם כבר אינה מסוגלת לדחוף ביעילות או מצבים רפואיים מיוחדים כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה מאוד, או מצבים נוירולוגיים שמונעים מהאם לדחוף.
מהם התנאים שחייבים להיות כדי לבחור בלידה מכשירנית?
התרחבות מלאה של צוואר הרחם (10 ס"מ), שק מי השפיר נקרע – אי אפשר לבצע לידה מכשירנית כששק מי השפיר שלם, ראש התינוק נמצא במיקום מתאים, גודל התינוק מתאים ללידה מכשירנית
וניסיון ומיומנות של הרופא.
מתי יש להעדיף ניתוח קיסרי עפ"נ לידה מכשירנית?
כאשר התינוק גדול מדי, האגן צר מדי, או שיש מצוקה עוברית משמעותית.
לידת ואקום או מלקחיים גרמה לנזק לתינוק? אל תתמודדו לבד
לידה מכשירנית בואקום או במלקחיים היא כלי רפואי לגיטימי שיכול להציל חיים כאשר הוא מבוצע נכון ובמועד הנכון. אבל כאשר הבחירה בשיטה הייתה שגויה, הביצוע לא היה מקצועי, או שההחלטה להשתמש בכלים לא הייתה מוצדקת רפואית – זו רשלנות שהתינוק וההורים לא צריכים לשאת במחירה לבדם.
נזק בזמן לידה מכשירנית יכול לשנות חיים לנצח. אם אתם חווים זאת, אתם לא לבד. ישנם אנשי מקצוע שיכולים לעזור לכם להבין מה קרה ולקבל את הפיצוי שמגיע לכם – פיצוי שיכול לממן טיפולים, שיקום וחיים טובים יותר לילדכם.
זכרו: לא כל נזק הוא רשלנות ומצדיק הגשת תביעה, אבל כל הורה ראוי לדעת האם היה מדובר ברשלנות שניתן היה למנוע. זו זכותכם, ואנו כאן כדי לבחון את נסיבות המקרה והנזק וליידע אתכם קודם כל האם יש עילה לתביעה. במידה וכן, נעשה כל שנדרש כדי שתקבלו את מירב הפיצויים.
אם לידה מכשירנית גרמה לנזק ואתם חוששים שמדובר ברשלנות, צרו קשר עוד היום ב-03-6222927 או השאירו פרטים כאן לשיחת ייעוץ ראשונית.
ישנן לא מעט סיבות שניתן בעטיין לתבוע בגין רשלנות רפואית, כל עוד הן עומדות במבחן הזמן (לרוב עד גיל 7, ובמקרים מסוימים עד גיל 25), וניתן להוכיח קשר ישיר בין ההליך הרפואי במהלך ההיריון או הלידה, ובין התוצאות הטרגיות לגבי היילוד. זאת בשילוב חוות דעת של מומחה אשר תפרט כיצד הליך רפואי סביר – גם אם מדובר רק בחוסר הדרכה, ייעוץ או הכוונה נאותה להורים – היה יכול למנוע את הטרגדיה, או לפחות להעניק להורים את היכולת לבחור להפסיק את ההיריון או לא להיכנס להריון. להלן שלוש סוגי תביעות נפוצות, שבכל אחת מהן הנזק יכול להיות חמור עד כדי שיתוק מוחין קיצוני או אף מוות:
תביעת רשלנות אולטרסאונד רלוונטית כאשר אנשי המקצוע הרפואיים התעלמו או אבחנו באופן שגוי את ממצאי הבדיקה במהלך ההיריון. כמו כן, כאשר מדובר בציוד לקוי, מיושן, או טעות של הטכנאי המבצע. בדיקת אולטרסאונד הינה כלי אבחון חיוני ומהותי האמור לזהות מומים וחריגות במצבו הרפואי, הפיזי וההתפתחותי של העובר, המאפשרת לקבל החלטות מושכלות כמו הפסקת היריון, התערבות רפואית או הכנות הכרחיות לקראת הלידה. תביעת רשלנות אולטרסאונד מדגישה כיצד באמצעות אבחון נכון ומהיר, ההורים היו יכולים לקבל מידע חשוב בנוגע למצבו של העובר ולסכנות הנובעות מכך. ההשלכות יכולות להגיע לכדי מומים חיצוניים ופנימיים, עיכוב התפתחותי ואף שיתוק מוחין. כאשר מוכח כי אנשי המקצוע לא עמדו בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכישלון זה גרם לנזק מוחשי ליילוד, הרי שיש עילה לתביעת רשלנות אולטרסאונד.


