אי גילוי תסמונת דאון בהריון: המדריך המקיף לתביעת רשלנות רפואית

מהי תסמונת דאון ומדוע הגילוי כל כך חשוב?

תסמונת דאון היא מצב גנטי הנגרם כאשר ישנו כרומוזום 21 נוסף (טריזומיה 21). זה המצב הגנטי השכיח ביותר, המופיע בכ-1 מכל 700-1000 לידות בישראל. תסמונת דאון כוללת מגוון של אתגרים רפואיים והתפתחותיים: עיכוב התפתחותי, בעיות לב מולדות, בעיות שמיעה וראייה, ולעיתים סיבוכים רפואיים נוספים.

הגילוי המוקדם של תסמונת דאון בהריון הוא זכות יסוד של ההורים המאפשרת להם:

• לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון, בהתאם לערכיהם ומצבם האישי
• להתכונן נפשית, טכנית וכלכלית למציאות של גידול ילד עם צרכים מיוחדים
• לתכנן מראש טיפולים רפואיים, התערבויות מוקדמות, ומשאבים נדרשים
• לדעת מה מחכה להם במקום להיות מופתעים באחד הרגעים המשמעותיים ביותר בחייהם

כשהמערכת הרפואית מונעת מכם את הזכות הזו, הדבר יכול להיחשב רשלנות רפואית.

 

הבדיקות שאמורות לגלות תסמונת דאון: מה הרופא חייב לבצע?

המערכת הרפואית בישראל מחויבת בפרוטוקולים ברורים למעקב הריון. הנה הבדיקות העיקריות שאמורות לזהות תסמונת דאון:

 

בדיקה משולשת בטרימסטר הראשון

זו הבדיקה הסטנדרטית הראשונה, המבוצעת בשבועות 11-14 להריון. היא כוללת:

• מדידת שקיפות עורפית (NT) באולטרסאונד – עובי הנוזל בעורף העובר
• בדיקות דם למדידת רמות חלבונים ספציפיים (PAPP-A ו-Beta HCG)
• חישוב סיכון אישי המשלב את הממצאים עם גיל האם ונתונים נוספים

הבדיקה הזו מזהה כ-85-90% ממקרי תסמונת דאון. כשהיא מבוצעת נכון, היא אמורה להדליק נורה אדומה ולהוביל להמלצה על בדיקות המשך.

 

בדיקת NIPT – הדור החדש של בדיקות דם

בדיקת ה-NIPT (Non-Invasive Prenatal Testing) היא מהפכה באבחון טרום לידתי. היא מנתחת שברי DNA עובריים שצפים בדם האם ומזהה תסמונת דאון ברמת דיוק של מעל 99%.

הבדיקה זמינה החל משבוע 10 להריון, ובשנים האחרונות הפכה לנגישה יותר גם במסגרת הביטוח הלאומי עבור נשים בסיכון גבוה. כאשר לא הוסבר לאישה על בדיקה זו ולא ניתנה הפניה לבצע אותה במקרה הצורך הדבר יכול להיחשב לרשלנות.

 

בדיקות פולשניות לגילוי חד משמעי

כשיש חשד לתסמונת דאון או כשהאישה הינה בת 32 שנים ומעלה, הרופא חייב להפנות אותה לבדיקה פולשנית במימון המדינה:

– בדיקת מי שפיר (אמניוצנטזה) – מבוצעת בשבועות 15-20, עם רמת דיוק של כמעט 100%

– בדיקת סיסי שליה (CVS) – מבוצעת מוקדם יותר, בשבועות 11-14

אמנם אלה בדיקות פולשניות וישנו יש סיכון קטן של 0.1-0.5% להפלה, אבל זו זכותכם לדעת על הבדיקה ולהחליט בעצמכם האם לבצע אותה או לא.

 

סקירת מערכות ושקיפות עורפית

בשבועות 11-13 להריון מבצעים שקיפות עורפית, תבחין משולש/מרובע מבוצע בין שבועות 16-20 להריון ובשבועות 14-16 ו/או בשבועות 20-22 מתבצעת סקירת מערכות (מוקדמת ומאוחרת בהתאמה). בדיקות אלו אמורות לאתר סימנים מחשידים למומים שונים אצל העובר, כולל סממנים לתסמונת דאון.

כשאחת או יותר מהבדיקות הללו לא מבוצעות, מבוצעות באופן רשלני, מפורשות בצורה שגויה, או שהרופא לא מסביר למטופלים על ממצאים חריגים – זו רשלנות רפואית.

 

בדיקת PGT-A במקרה של הפריה חוץ גופית

כאשר ישנה הפריה חוץ גופית, ניתן לבצע בדיקת PGT-A המסוגלת לאבחן תסמונת דאון אצל העובר עוד במעבדה, טרם החזרתו לרחם אימו.

במקרה אותו ייצגנו, פנה זוג המתקשה להיכנס להיריון למחלקת IVF בבית חולים ממשלתי. בית החולים לא יידע אותו על בדיקה זו. אצל זוג זה הידיעה על בדיקה זו היתה קריטית במיוחד בשל היותו חרדי, מה שמוריד מן הפרק את האפשרות להפסקת היריון. אכן, תוך כדי היריון אובחן בבדיקת מי שפיר שהעוברית היא עם תסמונת דאון. לאחר הגשת התביעה הזוג קיבל פיצויים של 1.75 מיליון ש"ח מהמדינה (בית החולים שביצע את ההפרייה היה בי"ח ממשלתי), זאת בנוסף לגמלאות ילד נכה המתקבלות מהביטוח הלאומי.

 

מהי רשלנות רפואית במקרה של אי גילוי תסמונת דאון?

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הצוות הרפואי סוטה מהסטנדרט המקצועי המקובל ובכך גורם נזק למטופל. במקרה של אי גילוי תסמונת דאון, הרשלנות יכולה להתבטא במספר דרכים:

 

אי ביצוע בדיקות חובה

כשהרופא לא מציע או לא מבצע את הבדיקות הסטנדרטיות, למשל, לא מבצע תבחין משולש/שקיפות עורפית או לא מפנה לסקירת מערכות מוקדמת ו/או מאוחרת.

 

פרשנות שגויה של תוצאות

כשהבדיקות מתבצעות אבל הרופא מחמיץ או מפרש לא נכון ממצאים חשודים ובשל כך אינו מפנה לבדיקות מתקדמות יותר. למשל: שקיפות עורפית עם תוצאה גבוהה, או סממנים המתקבלים בבדיקת אולטרסאונד שלא מובילים להמלצה על בדיקה נוספת.

 

אי מתן מידע והסבר נאות

על הרופא ליידע את המטופלת גם על בדיקות שאינן מבוצעות במסגרת סל הבריאות ושניתן לבצען באופן פרטי (או בסיוע ביטוחים משלימים) כמו בדיקת NIPT, בדיקת מי שפיר גם ללא אינדיקציה של גיל או אחר, או בדקית אקסום.

גם כשהבדיקות מבוצעות, הרופא חייב להסביר לכם את המשמעות של הממצאים, האפשרויות הקיימות, והסיכונים והיתרונות של כל בדיקה. כשהרופא לא מיידע אתכם או מחליט עבורכם מהי האפשרות מה יש לנקוט מבלי להסביר את כלל האפשרויות ומבלי להציג בפניכם את היתרונות והחסרונות של הבדיקות שבסל וכן של הבדיקות שאינן בסל, זו הפרה של חובת ההסכמה המדעת.

 

אי הפניה למומחה

כשיש ממצאים מסוימים שעשויים להצביע על בעיה, הרופא חייב להפנות למומחה במרכז רפואי או ליועץ גנטי. כשהוא מחליט על המשך הטיפול בעצמו במקום להעביר את המשך הטיפול לרופא מומחה או לייעוץ גנטי אשר מפנה לבדיקות גנטיות מתקדמות, הדבר בהחלט יכול להיחשב רשלנות

אם אתם חושדים הרופא המטפל בכם נהג ברשלנות, צרו קשר במספר 03-6222927 לייעוץ ללא עלות.

 

לאילו פיצויים זכאים ההורים?

כשבית המשפט מכיר ברשלנות רפואית בגין אי גילוי תסמונת דאון, הפיצויים כוללים:

• אובדן השתכרות של הילד הפגוע מגיל בגרות ועד גיל 67.
• עלויות העסקת מטפל זר 24/7
• מלוא ההוצאות הרפואיות והפרא רפואיות שאינן במסגרת סל הבריאות

 

נזק רגשי להורים

• פגיעה באוטונומיה בגין שלילת הזכות לבחירה ולקבלת החלטה מושכלת
• כאב וסבל מההלם והתסכול

 

פסיקות מהשנים האחרונות מכירות בכאב וסבל כראש נזק לכל דבר וקבעו גם סכומים גבוהים רק בגין נזק זה

 

נזקים כלכליים למשפחה

• עלויות גידול ילד עם צרכים מיוחדים – טיפולים, התערבויות, חינוך מיוחד, ציוד מתאים
• ירידה בהשתכרות ואף אובדן השתכרות כאשר אחד ההורים או שניהם נאלצים לצמצם את עבודתם במידה מסוימת או אפילו להפסיק עבודה. יש לקחת בחשבון את העובדה שגם הילד עצמו לא יוכל לעבוד ולהשתכר באופן מלא בשל המוגבלות.
• עלויות עתידיות לכל החיים כולל הוצאות למגורים מתאימים, השגחה, וטיפול רפואי שוטף

הסכומים יכולים להגיע למיליוני שקלים, תלוי בחומרת המקרה והנזק הכלכלי הצפוי.

 

התהליך המשפטי: מה עושים עכשיו?

תביעה משפטית בשל רשלנות רפואית, כמו זו שהביאה ללידת ילד עם תסמונת דאון היא מורכבת מאוד וכוללת מספר שלבים:

 

התייעצות עם עורך דין מומחה

לא כל עורך דין יכול לטפל במקרה כזה. חשוב לבחור עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית בלידה ובילדים, מכיר לעומק את החקיקה בנושא, יודע לנהל מו"מ להשגת פיצוי מקסימלי ועם ניסיון בליטיגציה משפטית (אמנות הטיעון) למקרה שהנושא נידון בבית המשפט. מעבר לצד המשפטי, חשוב גם הכרה מעמיקה של הפן הרפואי, כולל קשרים עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה.

אנו במשרד גוטמן-אמיר ושות' מתמחים ברשלנות רפואית בהיריון, לידה וילדים ומתמקדים בתחום זה בלבד . במשך מעל למעלה מ-25 שנות פעילות המשרד טיפלנו במקרים רבים של תסמונת דאון ותסמונות גנטיות רבות אחרות.. אנחנו לא רק עורכי דין אלא גם שותפים שלכם במסע הזה להשגת הפיצוי המגיע לכם ולילדכם.

 

איסוף תיעוד רפואי

לאחר ייעוץ ראשוני בו בדקנו האם יש עילה להגשת תביעה, נאסוף את כל התיעוד הרפואי מההריון: תוצאות בדיקות, תמונות ודיסקים מסקירת המערכות והשקיפות העורפית, וכל הרישומים שבוצעו אצל הרופאים השונים שביצעו את מעקב ההריון. זה החומר הגולמי שממנו נבנה את התביעה.

 

חוות דעת מומחים

נפנה למומחים רפואיים:בתחום המיילדות והגניקולוגיה, בתחום הגנטיקה, בתחום נוירולוגיית ילדים, בתחום הרדיולוגיה, הניאונטולוגיה ועוד, כדי שיבדקו את התיעוד ויערכו חוות דעת המסבירה מדוע הייתה במקרה הנדון רשלנות והפרה של הסטנדרטים הרפואיים המקצועיים. מומחה בתחום הנוירולוגי יבדוק את הילד ויערוך חוות דעת המסבירה לביהמ"ש את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרן לילד, מהם הנכויות מהם סובל ילד כיום, ומה צפויים להיות צרכיו והוצאותיו הרפואיות והאחרות בעתיד.

 

הגשת התביעה

אנחנו נבנה תביעה משפטית מפורטת, נייצג אתכם במו"מ מול המוסד הרפואי ונעשה כל שניתן כדי לחסוך לכם הליך משפטי מסורבל ויקר ולהגיע לפשרה מקסימלית. ככל שתבקשו להמשיך בניהול ההליך בבימ"ש, נלחם בנחישות ובמקצועיות ונציג את מיטב הטיעונים שיביאו לכך שבית המשפט יפסוק לטובתכם ויורה על פיצוי מקסימלי.

חשוב לדעת: אצלנו, שכר הטרחה משולם רק אם זכיתם בפיצויים. אנו פועלים בשיטה זו כדי לאפשר גם למי שאין ביכולתו לשלם שכר טרחה מראש להגיש תביעה משפטית ולמצות את זכויותיו בבית המשפט.

 

מדוע לבחור במשרד גוטמן-אמיר ושות'?

הקמנו את המשרד שלנו בשנת 2009 מתוך שליחות אמיתית לסייע למשפחות אשר חוו רשלנות רפואית ברגעים כה רגישים בחייהם לקבל את המגיע להם. אנו מייצגים מאז הקמת המשרד רק נפגעים, אך יש לחלקנו ניסיון מהעבר גם בייצוג מוסדות רפואיים כך שאנו מכירים היטב את הטיעונים אותם ינסו המוסדות הרפואיים להציג ויודעים כיצד להתמודד מולם.

ייצגנו וניהלנו בהצלחה תביעות רבות של רשלנות רפואית בהיריון, לידה וילדים בין היתר בעזרת ידע מעמיק בתחומי הרפואה הרלוונטיים, רשת קשרים שבנינו עם רופאים מומחים מהארץ ומהעולם, הכרה עמוקה של החוקים הרלוונטיים והפסיקות העדכניות ביותר בתחום. כל אלה נותנים לנו את היכולת לבנות אסטרטגיה שתבטיח קבלת פיצוי מקסימלי לילד ולמשפחה כולה.

 

שאלות נפוצות

 

 

אילו בדיקות אמורות לגלות או לעורר חשד משמעותי לתסמונת דאון?

ישנן מספר בדיקות: בדיקה משולשת הכוללת גם שקיפות עורפית, בדיקת דם NIPT, סקירת מערכות ובדיקות כמו סיסי שליה, מי שפיר או צ'יפ גנטי.

 

האם אפשר לדעת על תסמונת דאון גם במקרה של הפריה חוץ גופית?

יש בדיקה בשם PGT-A בעזרתה אפשר לדעת על תסמונת דאון עוד לפני החזרת העובר לרחם, מה שיכול לחסוך הפסקת היריון בהמשך ולכן רלוונטית במיוחד למי שעבורו הפסקת היריון אינה אופציה.

 

מה היתרון של המשרד שלכם בייצוג הורים לילד שנולד עם תסמונת דאון?

אנו מתמחים ברשלנות רפואית בהיריון, לידה וילדים ולכן מכירים לעומק את הנושא גם מהצד המשפטי וגם מהצד הרפואי, אנחנו מקפידים להיות סופר מעודכנים הן בחקיקה ובפסיקת בתי המשפט והן בבדיקות, בספרות הרפואית ובניירות העמדה הרפואיים מהארץ ומהעולם ונמצאים בקשר מתמיד והדוק עם רופאים מומחים בכל התחומים הרלוונטים.

 

תסמונת דאון: נובעת במקרים רבים מרשלנות

אי גילוי תסמונת דאון בהריון הוא ברוב המקרים לא טעות אנוש או מצב בלתי נמנע אלא נובעת מרשלנות רפואית כאשר הבדיקות לא מתבצעות כראוי, המעטה בערכם של ממצאים ואי שליחת האישה לבדיקות נוספות. ישנם מקרים בהם הרופא אינו מיידע את ההורים על כלל אפשרויות הבדיקה הקיימות או לא מפנה למומחה לייעוץ גנטי שיפרוש בפניהם את כלל הבדיקות הרלוונטיות. הזכות לקבל מידע מלא על מצב העובר וכל הבדיקות הקיימות בהריון היא זכות יסוד, והפרתה נחשבת רשלנות שמובילה לקבלת פיצוי.

המסע המשפטי אינו תמיד קצר, אבל מרביתם המכרעת של התביעות שהגשנו הסתיימו בפיצוי משנה חיים, שמאפשר למשפחה לחיות ללא דאגות כלכליות ולתת לילד את מלוא העזרה והטיפולים הנדרשים.

מעבר לכך, אפשר לראות בכך מטרה רחבה יותר: המקרה שלכם יכול להוות תקדים משפטי ולסלול את הדרך לאחרים לקבל את המגיע להם ביתר קלות, ובכלל להעלות את הרף המקצועי של המערכת הרפואית ולמנוע מקרים דומים בעתיד.

חוויתם רשלנות רפואית ובשל כך נולד ילד עם תסמונת דאון או מום אחר? אל תתמודדו לבד. צרו קשר עוד היום ב-03-6222927 או השאירו פרטים כאן וקבלו ייעוץ מקצועי ללא עלות.