כשאנו נכנסים עם ילד חולה לחדר מיון או למרפאה, אנחנו מפקידים בידי הצוות הרפואי את האוצר היקר ביותר שלנו. אנחנו סומכים על המומחיות, הניסיון והמסירות שלהם. לרוב האמון אכן נשמר, אך ישנם מצבים בהם הוא נסדק בשל רשלנות.
לדוגמה ממקרה שייצגנו של רשלנות רפואית דלקת קרום המוח, תינוק בן שלושה חודשים עם חום גבוה נשלח הביתה מחדר מיון עם אבחנה שמדובר בוירוס, כאשר התגלה לאחר 48 שמדובר בדלקת קרום המוח. אי אבחון וטיפול ראשוני נכון הביאו לאי מתן טיפול מתאים בזמן, להתפתחות המחלה ולנזק מוחי בלתי הפיך.
מקרים אלו, למרבה הצער, אינם נדירים. רשלנות רפואית בילדים היא מציאות כואבת שמשפיעה על מאות משפחות בישראל מדי שנה. במשרדנו, גוטמן-אמיר ושות', אנו מתמחים בתחום זה מזה למעלה מ-25 שנה, ולמדנו שהצעד הראשון לקבלת צדק הוא ידע: זיהוי רשלנות רפואית, והכרה מעמיקה של החוק לגבי הזכויות שלכם.
מהי רשלנות רפואית בילדים?
מבחינה משפטית, מקרה ייחשב רשלנות רפואית במספר תנאים:
- הרופא חב חובת זהירות כלפי המטופל (במקרה זה הילד)
- הוא הפר את חובת הזהירות הזו בכך שנהג באופן בלתי סביר, כלומר רופא אחר בהכשרה וניסיון דומים לא היה פועל כך
- ההתנהגות הרשלנית גרמה לנזק
- קיים קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לנזק.
חשוב להבין: לא כל טעות רפואית היא רשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק, וישנם מקרים בהם גם טיפול נכון לא מונע תוצאה קשה. רשלנות מתחילה כאשר הרופא או הצוות הרפואי סטו מהסטנדרט המקובל של הטיפול הרפואי באופן שגרם לנזק שניתן היה למנוע.
ברפואת ילדים, הדברים מורכבים יותר. ילדים נמצאים בשלב התפתחותי אחר מאדם מבוגר. הם מגיבים אחרת לתרופות, מציגים תסמינים בצורה שונה, ולעיתים אינם יכולים לתאר במדויק את מה שהם מרגישים. זה מטיל על הצוות הרפואי חובת זהירות מוגברת ודורש רמת ערנות גבוהה במיוחד.
סוגים נפוצים של רשלנות רפואית ברפואת ילדים
אבחון שגוי או מאוחר
אחד התרחישים הנפוצים ביותר הוא אי אבחון נכון של הבעיה בזמן, מה שמביא לאי טיפול בכלל, למתן טיפול באיחור או למתן טיפול לא נכון. לדוגמה, כאשר רופא הילדים 'מאבחן' עצירות אצל ילדה שהחלה לסבול מכאבי בטן חוזרים. במקרה שטיפלנו הרופא החמיץ גידול סרטני בבטן (נוירובלסטומה) מאחר והוא התרשל משום שהוא לא העלה אבחנה מבדלת (שלל אבחנות אחרות) והוא לא הפנה אותה אפילו לבדיקת הדמיה בסיסית כמו אולטרסאונד בטן..
במקרים רבים, השילוב בין תסמינים לא ספציפיים בילדים, או פעוטות שלא יכולים לבטא ולהסביר את תחושותיהם, יחד עם הנטייה להניח שמדובר במצבים שכיחים וקלים מוביל לאבחון שגוי. הבעיה מחריפה כאשר הורים חוזרים שוב ושוב עם אותם תסמינים, אך הצוות הרפואי נשאר עם האבחנה הראשונית או שינה את האבחנה אך מבלי לבצע בדיקות מקיפות ולא באופן שקידם את הטיפול בבעיה האמיתית.
כך בדיוק קרה במקרה שייצגנו בו הורים הגיעו עם בנם לקופת החולים כאשר היה בן שנה וקצת פעם אחר פעם בתלונות על חום גבוה, גניחות וצעקות מכאבים. בכל פעם האבחון שניתן היה אחר, מדלקת באוזניים דרך דלקת ריאות ועד וירוס בבטן, כשכל הטיפול נעשה בתוך הקהילה מבלי לשלוח למיון למרות שהדבר היה נדרש.
התובעים מספרים שרק לאחר כחודש מפנייתם הראשונה, בביקור השמיני, הם הופנו לחדר מיון, בשלב שבו בנם סירב כבר ללכת (לאחר שהחל ללכת בגיל 9 חודשים) והפסיק להשתמש בידו השמאלית. או אז התגלתה מחלתו האמיתית של התינוק: דלקת בדפנות כלי הדם במוח הגורמת לסתימתם, שללא טיפול פשוט בסטרואידים, הובילו לשבץ מוחי.
טעויות בתרופות וטיפול
ילדים דורשים התאמה מדויקת של מינון תרופות על פי משקלם וגילם. טעות במינון יכולה להיות קטלנית. ראינו מקרים של תינוקות שקיבלו מנה מדי גבוהה של תרופת חום שגרמה לנזק כבדי, או ילדים שקיבלו תרופה שאינה מתאימה לגילם.
מעבר לכך, אי-בדיקה של אלרגיות ידועות, מתן תרופות סותרות, או החמצת תגובות אלרגיות חמורות כמו הלם אנפילקטי מהווים רשלנות רפואית שיכולה להיות להימנע בקלות.
רשלנות במיון ובחדרי חירום
אמנם מקרים רבים היו יכולים להימנע אם הרופאים לא היו מתעקשים לתת טיפול בקהילה אלא לשלוח לחדר מיון, אך גם בחדרי המיון יכולות לקרות תקלות והם נחשבים אפילו לנקודת כשל משמעותית. הלחץ, העומס, והצורך לתעדף מקרים יוצרים סביבה בה טעויות קורות. כך למשל, כאשר תינוק בן חודשיים עם חום מעל 38 מעלות, מצב שמחייב בדיקה מקיפה ולעיתים אשפוז, נשלח הביתה מבלי שנעשתה בדיקת דם או תרבית שתן, זו רשלנות.
מצבם של ילדים יכול להתדרדר במהירות. מה שנראה כמצב יציב בנקודת זמן אחת יכול להפוך למצב מסכן חיים תוך שעות. לכן, שחרור מוקדם מדי מחדר מיון, מבלי להמתין לתוצאות בדיקות או מבלי לוודא שהמצב התייצב, עלול להוביל לתוצאות הרסניות.
מקרים קריטיים: אנצפליטיס בילדים ודלקת קרום המוח
למה המקרים האלה כל כך קריטיים?
בין כל סוגי הרשלנות הרפואית, החמצת אנצפליטיס (דלקת המוח) או דלקת קרום המוח היא מהחמורות והטרגיות ביותר. המוח של ילדים נמצא בשלבי התפתחות קריטיים, וכל דקה של עיכוב בטיפול עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
רשלנות רפואית בשל אבחון מאוחר של דלקת קרום מח מתרחשת כאשר הצוות הרפואי מחמיץ את הסימנים הקלאסיים: חום גבוה, כאבי ראש עזים, נוקשות עורף, רגישות לאור, או שינויים בהתנהגות. בתינוקות, התסמינים עשויים להיות עדינים יותר: עצבנות, ירידה בתיאבון, או תפיסות.
במקרה של חשד לדלקת קרום המוח, נדרשת הפנייה מיידית לבית חולים לשם קבלת טיפול אנטיביוטי תוך ורידי אגרסיבי, לעיתים במסגרת טיפול נמרץ ילדים.
הרפס אנצפליטיס – אויב חמקמק
הרפס אנצפליטיס הוא אחד המקרים הקריטיים ביותר. זיהום הרפס פשוט שמגיע למוח עלול לגרום לנזק מוחי קבוע, או אפילו למוות תוך ימים ספורים. התרופה האנטי ויראלית הספציפית, אציקלוביר, יעילה ביותר, אבל רק אם היא ניתנת בתוך 48 שעות מהופעת התסמינים הנוירולוגיים.
התסמינים של הרפס אנצפליטיס בילדים כוללים שילוב של חום גבוה עם תסמינים נוירלוגיים הכוללים כאבי ראש, בלבול, שינויים בהתנהגות, הזיות, ולעיתים פרכוסים. בתינוקות וילדים צעירים יותר, התסמינים עשויים להתבטא בעצבנות קיצונית, אפאתיות, סירוב לאכול או ירידה ברמת המודעות.
רשלנות רפואית מתגבשת כאשר רופא רואה שילוב כזה של תסמינים ואינו מעלה חשד לאנצפליטיס במסגרת האבחנה המבדלת או שהוא נמנע מהםניה דחופה למיון.
בבית החולים הרשלנות מתבטאת בהימנעות מביצוע ניקור מתני לבירור מקור הזיהום, באי ביצוע בדיקות הדמיה(CT או MRI מוחי), ובעיקר בעיכוב במתן טיפול אמפירי אנטי ויראלי באציקלוביר.
מאחר שהחלון הטיפולי הקריטי למניעת נזק מוחי קבוע הוא בתוך 48 השעות הראשונות, כל המתנה לתוצאות מעבדה לפני תחילת הטיפול המניעתי, מהווה סטייה מסטנדרט הזהירות המקובל, שכן הסיכון בעיכוב הטיפול עולה עשרות מונים על תופעות הלוואי של התרופה האנטי ויראלית.
אם הילד שלכם חווה חום גבוה עם שינויים התנהגותיים, בלבול, או תסמינים נוירולוגיים – זה מצב חירום רפואי. אם אתם מרגישים שהצוות הרפואי לא לוקח את החשש שלכם ברצינות, התעקשו על בדיקות נוספות או פנו לחוות דעת שנייה מיד. במקרים מסוימים, ההתעקשות ההורית הצילה חיים.
סימני אזהרה תקשורתיים
לפעמים הרשלנות מתחילה לא בהחלטה הרפואית עצמה, אלא בתקשורת. רופא שלא מקשיב, שממהר לשחרר מבלי לשאול שאלות מעמיקות, או שמתייחס בזלזול לחששות ההורים מהווים סימני אזהרה.
כהורים, אתם מכירים את הילד שלכם טוב יותר מכל רופא. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, גם אם אינכם יכולים להסביר במדויק מה, זו אינטואיציה שלא צריך להתעלם ממנה. מחקרים הראו שהורים לרוב צודקים כשהם מרגישים שמשהו רציני קורה לילד שלהם.
כיצד לזהות רשלנות רפואית?
ישנן מספר פעולות שהרופא מבצע או דווקא א מבצע שמעורר חשד שמדובר ברשלנות:
- מצב הילד מחמיר למרות הטיפול: אם ניתנה אבחנה וטיפול אנטיביוטי או אחר, אך מצבו של הילד מחמיר או לא משתפר בטווח הזמן הצפוי, זה אות אזהרה.
- התעלמות מתסמינים: כאשר אתם מדווחים על תסמינים שהרופא מתעלם מהם או מזלזל בחשיבותם.
- כאשר הרופא לא שואל שאלות במסגרת נטילת אנמנזה והוא לא מבצע לילד בדיקה גופנית ונוירולוגית ומתעד את הממצאים
- חוסר מעקב: כשאין הוראות ברורות למעקב או בדיקות המשך כאשר הן נדרשות.
- תיעוד חלקי: כשאתם מסתכלים על התיק הרפואי ורואים שלא כל מה שסיפרתם תועד, או שההיסטוריה הרפואית חסרה.
הזכויות שלכם כהורים
כאשר אתם חושדים ברשלנות רפואית, חשוב לדעת את הזכויות שלכם:
זכות לקבלת מידע: אתם זכאים לקבל הסבר מלא על מצבו הרפואי של ילדכם, התהליכים האבחוניים, והטיפולים המוצעים.
זכות לחוות דעת שנייה: אתם תמיד רשאים לבקש חוות דעת רפואית נוספת, והמוסד הרפואי אינו יכול למנוע זאת.
זכות לתיעוד רפואי: אתם זכאים לקבל עותק מלא של התיק הרפואי של ילדכם. זכות זו קריטית לבחינת המקרה.
זכות להגיש תלונה: ניתן להגיש תלונה למשרד הבריאות, למנהל המוסד הרפואי, או לוועדות האתיקה הרפואיות.
זכות לפיצוי: אם אכן נגרם נזק כתוצאה מרשלנות, לילדכם יש זכות לקבל פיצוי הולם שיסייע במימון טיפולים, שיקום, וצרכים עתידיים.
תקופת ההתיישנות – נקודה חשובה
בניגוד לתביעות רגילות, במקרים של קטינים תקופת ההתיישנות מוארכת. בישראל, ילד יכול להגיש תביעה בשל איחור בטיפול או טיפול רשלני עד גיל 25 שנה – שבע שנים לאחר שהגיע לגיל 18. משמעות הדבר היא שגם אם עברו שנים מאז האירוע, עדיין יתכן שיש אפשרות משפטית לפעולה. עם זאת, עדיף לא לחכות כדי שראיות לא ייטשטשו וגם שהדברים יהיו זכורים לכם לפרטי פרטים. לכן, פנו אלינו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.
תהליך הגשת התביעה
שלב 1: התייעצות ראשונית
השלב הראשון הוא לפנות למשרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית בילדים.
בפגישה הראשונית, נבחן את המקרה, נעיין בתיעוד הרפואי הזמין, ונעריך האם יש בסיס לתביעה.
שלב 2: איסוף ראיות ובדיקת מומחים
אם מחליטים להתקדם, נאסוף את כל התיק הרפואי המלא ונעביר אותו לבדיקת מומחים רפואיים בתחום הרלוונטי. כיוון שאנו עוסקים שנים בתחום של רשלנות רפואית בלידה וילדים, יש לנו קשרים עם מומחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם שיכולים לספק חוות דעת מקצועית לגבי הסטייה מסטנדרט הטיפול.
שלב 3: הגשת התביעה
לאחר קבלת חוות הדעת המומחה, נכין ונגיש תביעה מפורטת. בישראל, תביעות רשלנות רפואית בסכומים של 2.5 מיליון ₪ ומעלה מטופלות בבתי משפט מחוזיים, והן דורשות הוכחה מקצועית ומדוקדקת של כל היסודות שציינו קודם בתור התנאים לכך שמקרה ייחשב לרשלנות רפואית.
שלב 4: משא ומתן והליכים משפטיים
לאחר הגשת התביעה כתב ההגנה וחוות הדעת, מתחיל פעמים רבות תהליך של משא ומתן עם עורכי הדין של המוסד הרפואי וחברת הביטוח שלו. בחלק גדול מהמקרים, הטיפול יסתיים בפשרה ובהסכמה על סכום הפיצויים מצד ששני הצדדים אם לא נחשוב שהסכום המוצע משקף את הנזק והסיכון בתביעה שלכם, ננהל הליך משפטי מלא. בכל שלב, אנו עושים הכול כדי להשיג את הפיצוי המקסימלי שילדכם ומשפחתכם זכאים לו וההחלטה הסופית האם לקבל את הצעת הפשרה או לנהל את התביעה בבית המשפט היא בידכם.
למה חשוב לפעול במהירות?
כל יום שעובר הוא יום בו ראיות יכולות להיעלם: רישומים רפואיים שנמחקים במערכות ממוחשבות, זיכרונות שמטשטשים, עדים שעוזבים את מקום העבודה. מעבר לכך, ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך ניתן לתכנן טוב יותר את השיקום והטיפולים שהילד צריך.
אם אתם חושדים שילדכם נפגע מרשלנות רפואית, אל תחכו. צרו קשר עוד היום ב-03-6222927 לייעוץ ללא התחייבות.
המחויבות שלנו אליכם
במשרד גוטמן-אמיר ושות', אנחנו מבינים שמדובר קודם כל בילד שלכם, במשפחה שלכם, ובעתיד שנפגע. אנחנו מביאים לכל מקרה שנים של ניסיון ייחודי, כולל ייצוג בעבר גם של מוסדות רפואיים (כבר שנים שאנו מתמקדים בייצוג נפגעים בלבד) כך שאנו מכירים את האסטרטגיות שלהם מבפנים. כיום, הידע הזה משרת אתכם למקסום הפיצויים המגיעים לכם.
פרט נוסף שחשוב לדעת כאשר אתם שוקלים להגיש תביעה: שכר הטרחה שלנו משולם רק אם אתם זוכים בפיצוי. כך תוכלו להסיר מעליכם את הדאגה הנוגעת לתשלום על הליווי והייצוג המשפטי. אנו נוהגים כך כדי לאפשר ייצוג משפטי מהשורה הראשונה גם למשפחות שאין להן את האמצעים לממן הליך משפטי ארוך.
במהלך השנים טיפלנו במאות מקרים ודאגנו לפיצויים של מיליוני שקלים למשפחות. אבל מעבר לכסף, המשימה שלנו היא להעלות את רף האחריות של המערכת הרפואית ולמנוע מקרים עתידיים.
שאלות נפוצות
מהם התנאים לכך שמקרה ייחשב רשלנות רפואית?
אם הרופא נחשב חב זהירות (כלומאר הוא המטפל), אם הפר חובה זו בשל התנהלות בלתי סבירה החורגת מהסטנדרט, אם הנזק שנגרם הוא משמעותי ובעל השלכות מרחיקות לכת ואם ישנו קשר סיבתי ברור בין התנהלות הרופא לבין הנזק שנגרם.
מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה עבור ילדים?
התיישנות על התביעה חלה לאחר 7 שנים, כאשר אצל ילדים הספירה מתחילה מגיל 18, כך שעד שהילד מגיע לגיל 25 ניתן להגיש תביעה.
למה לאי אבחון דלקת קרום המוח יש השלכות חמורות במיוחד אצל ילדים?
אי אבחון דלקת קרום המוח משמעותי במיוחד אצל ילדים כי המוח שלהם נמצא בשלבי התפתחות קריטיים, וכל דקה של עיכוב בטיפול עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
ילדכם לא טופל כראוי ונפגע מכך: אנו כאן עבורכם
רשלנות רפואית בילדים היא טרגדיה שמשפיעה על חיים שלמים. זיהוי מוקדם של הסימנים, הבנת הזכויות, ונקיטת צעדים משפטיים הולמים יכולים לעשות הבדל אדיר באיכות החיים של הילד ושל המשפחה כולה.
לכם יש את ההיכרות המעמיקה ביותר עם הילד שלכם. האינטואיציה שלכם חשובה. אם משהו מרגיש לא נכון – התעקשו, שאלו שאלות, בקשו הסברים. ואם נגרם נזק, פנו אלינו לייעוץ ונראה איך לקדם את הדברים בצורה הטובה ביותר.
לקבלת ייעוץ מקצועי והערכה של המקרה שלכם, התקשרו עוד היום למשרדנו ב-03-6222927 או השאירו פרטים כאן
ישנן לא מעט סיבות שניתן בעטיין לתבוע בגין רשלנות רפואית, כל עוד הן עומדות במבחן הזמן (לרוב עד גיל 7, ובמקרים מסוימים עד גיל 25), וניתן להוכיח קשר ישיר בין ההליך הרפואי במהלך ההיריון או הלידה, ובין התוצאות הטרגיות לגבי היילוד. זאת בשילוב חוות דעת של מומחה אשר תפרט כיצד הליך רפואי סביר – גם אם מדובר רק בחוסר הדרכה, ייעוץ או הכוונה נאותה להורים – היה יכול למנוע את הטרגדיה, או לפחות להעניק להורים את היכולת לבחור להפסיק את ההיריון או לא להיכנס להריון. להלן שלוש סוגי תביעות נפוצות, שבכל אחת מהן הנזק יכול להיות חמור עד כדי שיתוק מוחין קיצוני או אף מוות:
תביעת רשלנות אולטרסאונד רלוונטית כאשר אנשי המקצוע הרפואיים התעלמו או אבחנו באופן שגוי את ממצאי הבדיקה במהלך ההיריון. כמו כן, כאשר מדובר בציוד לקוי, מיושן, או טעות של הטכנאי המבצע. בדיקת אולטרסאונד הינה כלי אבחון חיוני ומהותי האמור לזהות מומים וחריגות במצבו הרפואי, הפיזי וההתפתחותי של העובר, המאפשרת לקבל החלטות מושכלות כמו הפסקת היריון, התערבות רפואית או הכנות הכרחיות לקראת הלידה. תביעת רשלנות אולטרסאונד מדגישה כיצד באמצעות אבחון נכון ומהיר, ההורים היו יכולים לקבל מידע חשוב בנוגע למצבו של העובר ולסכנות הנובעות מכך. ההשלכות יכולות להגיע לכדי מומים חיצוניים ופנימיים, עיכוב התפתחותי ואף שיתוק מוחין. כאשר מוכח כי אנשי המקצוע לא עמדו בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכישלון זה גרם לנזק מוחשי ליילוד, הרי שיש עילה לתביעת רשלנות אולטרסאונד.


