רשלנות רפואית במעקב הריון – מדריך מקיף לאמהות

מהי רשלנות רפואית בזמן הריון?

ההגדרה המשפטית והרפואית

רשלנות רפואית בהריון אינה זהה לטעות רפואית, ולא כל סיבוך או נזק נגרמים כתוצאה מרשלנות. על מנת שמקרה יוגדר כרשלנות רפואית, צריכים להתקיים ארבעה יסודות מצטברים:

1. חובת הזהירות – הרופא חייב להפעיל כלפי המטופלת שלו את רמת הזהירות המקצועית הסבירה. במעקב הריון, חובה זו כוללת ביצוע בדיקות במועד, זיהוי גורמי סיכון והפעלת שיקול דעת רפואי נכון במקרים של חשד לבעייה רפואית או מום בעובר.
2. הפרת חובת הזהירות – הרופא סטה מהסטנדרט המקצועי המקובל. למשל, לא ביצע בדיקות דם חיוניות, התעלם מתוצאות מדאיגות או מהיסטוריה רפואית.
3. נזק – נגרם נזק אמיתי לאם או לעובר. זה יכול לכלול פגיעה פיזית, נכות, או אף מוות.
4. קשר סיבתי – קיים קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם. כלומר, לו הרופא היה פועל כראוי, הנזק היה נמנע.

מקרה לדוגמא: בתביעה בה ייצגנו מטופלת, היה ידוע על כך שהיתה לה לידה מוקדמת בעבר, מה שמחייב מתן פרוגסטרון בהריונות הבאים. למרות זאת, ולמרות שקבלה פרוגסטרון בהריונות שבאו לאחר אותה לידה מוקדמת, בהריון האחרון הרופא המטפל 'שכח' ולא הורה על כך. היילוד נולד בלידה מוקדמת בשבוע 24 ובמשקל 650 גרם.

תקן הסבירות במעקב הריון

משרד הבריאות קבע פרוטוקולים ברורים למעקב הריון תקין. הפרוטוקולים כוללים בדיקות דם קבועות, בדיקות אולטרסאונד במועדים מוגדרים, מעקב אחר לחץ דם ומשקל, והערכת תנועות העובר. בהריון בסיכון גבוה (כגון גיל מעל 35, הריון תאומים, או מחלות רקע), נדרש מעקב הדוק יותר עם בדיקות נוספות.

כאשר רופא אינו עומד בתקנים אלו או מפעיל שיקול דעת בלתי סביר, הוא עלול לעבור את הקו מטעות רפואית לרשלנות רפואית.

סוגי רשלנות רפואית נפוצים בניהול הריון

אי גילוי מומים בעובר

אחד התחומים הבעייתיים ביותר הוא כשלים בזיהוי מומים ופגמים בעובר. בדיקות המעקב השונות, במיוחד האולטרסאונד בשבועות 11-14 (סקירת שקיפות עורפית) ובשבועות 20-23 (סקירת איברים מורחבת), נועדו לאתר מומים מבניים וגנטיים.

כאשר רופא לא מזהה ממצאים מדאיגים בבדיקות אלו, או כאשר הוא אינו ממליץ על בדיקות מתקדמות יותר למרות שישנם גורמי סיכון מוכרים או שמדובר בהריון בסיכון, מדובר על רשלנות רפואית חמורה. אי גילוי של מום משמעותי שולל מההורים את הזכות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון ולהיערך כראוי למצבו הרפואי של התינוק לאחר הלידה.

מקרה לדוגמא: באחד ממקרי התביעה שייצגנו, הילד נולד עם מוטציה גנטית שגורמת למוגבלות שכלית והתפתחותית קשה. הרופא הפרטי שאצלו התבצע מעקב ההיריון לא המליץ על ייעוץ גנטי, למרות שתוצאות בדיקות סקר לאיתור מומים בשבוע ה-18 להריון הצביעו על סיכון מוגבר למחלה גנטית, והומלץ על פנייה בהקדם האפשרי למרפאה לייעוץ גנטי.

למרות זאת, הרופא שלח את התובעת מיד לבדיקת שבב גנטי בדיקור מי שפיר, בדיקה שלא גילתה דבר. הוא לא שלח אותה לייעוץ גנטי בו היתה מקבלת הסבר על הבדיקות הגנטיות המתקדמות הנוספות שהיתה יכולה לבצע. אחת מהן היא בדיקת אקסום במי שפיר, שהיתה מגלה את המחלה ומאפשרת להורים להחליט על הפסקת הריון.

בנוסף לכך, למרות שהאמא ביקשה מיוזמתה בביה"ח בו ביצעה את הבדיקות לבצע גם בדיקת אקסום, ביה"ח לא ביצע אותה ולאחר מכן ניסה גם להעלים את טופס הבקשה שמילאה.

אם חוויתם רשלנות רפואית בטיפול בהריון, אל תשארו לבד עם השאלות. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר במספר 03-6222927 לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות וללא התחייבות.

"מודים לכם מכל הלב, ומאחלים שתמשיכו לעזור עוד ועוד – מגלגלים זכות ע"י זכאי!" (משפחת פ.)

רשלנות רפואית ורעלת הריון

רעלת הריון (פרה-אקלמפסיה) היא סיבוך מסכן חיים המאופיין בלחץ דם גבוה וחלבון בשתן. התסמינים כוללים כאבי ראש עזים, בעיות ראייה, נפיחות פתאומית בגפיים וכאבים בבטן העליונה. ללא טיפול מתאים, רעלת הריון עלולה להוביל לאקלמפסיה (מצב מסכן חיים), אי ספיקת כליות, נזק לכבד ואף למוות של האם והעובר. לכן, במקרים מסוימים, היא מחייבת גם שמירת הריון.

רשלנות רפואית בהקשר של רעלת הריון יכולה להתבטא במספר דרכים:

• אי זיהוי גורמי סיכון – נשים עם לחץ דם גבוה, סוכרת, או רעלת הריון בעבר נמצאות בסיכון מוגבר ונדרשות למעקב הדוק יותר.
• התעלמות מתסמינים – כאשר האישה מדווחת על כאבי ראש חזקים או בעיות ראייה, והרופא מתעלם מהתלונות.
• אי ביצוע בדיקות במועד – אי בדיקת לחץ דם וחלבון בשתן בתדירות הנדרשת.
• איחור באבחון ובטיפול – אי אשפוז או זירוז לידה במצבים הדורשים זאת.

אי זיהוי סיבוכים והפרעות נוספות

מעבר לרעלת הריון ומומים בעובר, ישנם סיבוכים נוספים שהרופא חייב לזהות ולטפל בהם:

• סוכרת הריונית – הפרעה בוויסות הסוכר שמתפתחת במהלך ההריון ועלולה להוביל למאקרוזומיה (עובר גדול מאוד), לידה מוקדמת, ובעיות מטבוליות אצל התינוק. בדיקת סקר לסוכרת הריונית היא חובה בשבועות 24-28, ואי ביצועה או אי טיפול בממצאים חריגים מהווים רשלנות.
• עיכוב בגדילה תוך רחמית (IUGR) – מצב בו העובר אינו גדל בקצב הצפוי. זיהוי מאוחר של IUGR עלול להוביל לחוסר חמצן כרוני אצל העובר ולנזקים נוירולוגיים. זהו מצב המחייב מעקב קפדני אחרי גדילת העובר באמצעות אולטרסאונד.
• אי ביצוע בדיקות במועד – כל בדיקה שנקבעה בפרוטוקולים נקבעה מסיבה. דחייה או ביטול של בדיקות עלול למנוע זיהוי בעיות קריטיות בזמן.
• רשלנות רפואית באי ציון משקל עובר בגיליון הלידה – חוסר תיעוד של הערכת המשקל מונע מהצוות המיילד לקבל החלטות קריטיות בזמן אמת. מחדל זה עלול להוביל, למשל, לניסיון לידה מסוכן עם עובר גדול במקום הפניה לניתוח קיסרי. לחילופין, הוא עלול להוביל לחוסר מודעות לעובר קטן במיוחד, שמונע מהצוות להיערך נכון למצוקה עוברית במהלך הצירים.

רשלנות במסירת מידע ובהסכמה מדעת

עיקרון ההסכמה מדעת הוא אבן יסוד ברפואה המודרנית. לכל אישה יש זכות לקבל מידע מלא, מדויק ומובן על מצבה הרפואי, על הבדיקות המומלצות, על הטיפולים האפשריים, ועל הסיכונים והתועלות של כל אפשרות.

כאשר הרופא אינו מספק מידע זה, או כאשר הוא מספק מידע חלקי או מטעה, הוא מפר את חובתו המקצועית. הנה כמה דוגמאות נפוצות:

• אי הסבר על הצורך בבדיקות גנטיות לנשים בגיל מעל 35 או עם היסטוריה משפחתית
• אי מסירת תוצאות חריגות של בדיקות או הסבר לא מספק של משמעותן
• אי הסבר על האפשרות לבדיקות פולשניות כמו בדיקת מי שפיר, כאשר יש בהן צורך

למעשה, המקרה שעליו סיפרנו משלב שתי בעיות:

1. מניעה מהאישה לדעת את מצבה המדויק אחרי שלא הופנתה לייעוץ גנטי בעקבות בדיקות הסקר
2. אי גילוי מחלה גנטית, בין היתר כי ביה"ח לא ביצע את כל הבדיקות למרות בקשת האם

תביעות רשלנות רפואית במהלך ההריון – התהליך המשפטי

השלבים הראשוניים בבחינת התביעה

אם אתם חשים שנפגעתם מרשלנות רפואית, הצעד הראשון הוא להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, מכיוון שלא כל עורך דין מתאים לייצוג בתביעה זו. תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ביותר ודורשות ידע רפואי ומשפטי מעמיק.

השלב הראשוני כולל:

• איסוף תיעוד רפואי מלא – התיק הרפואי של האם מתקופת ההריון, תוצאות בדיקות, תיעוד סיעודי והתיק הרפואי של התינוק.
• חוות דעת מומחה – עורך הדין יפנה למומחה רפואי מתאים כמו מיילדת, רופא ילדים או נאונטולוג (רופא מומחה לטיפול בפגים ויילודים), שיבחנו את התיק ויקבעו האם הייתה סטייה מהסטנדרט הרפואי הנדרש.
• הערכה משפטית – בחינת היסודות המשפטיים לתביעה וההיבטים הכלכליים, ומתן תשובה כנה לגבי סיכויי ההצלחה.

הגשת התביעה והמשך התהליך

במידה והוחלט לקדם את התביעה, עורכי הדין מגישים כתב תביעה מפורט נגד הנתבעים. אלה יכולים להיות הרופא המטפל, בית החולים, קופת החולים או כולם יחד.

כתב התביעה יפרט את כל העובדות הרלוונטיות, את הרשלנות הנטענת, את הנזקים שנגרמו ואת הפיצוי הכספי המבוקש. הפיצוי יכלול: נזקים כלכליים כמו הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות וטיפולים עתידיים; נזקים לא כלכליים כמו כאב וסבל ופגיעה באיכות החיים; ולעיתים גם פיצוי לבני משפחה.

כדאי לדעת: במקרים מסוימים, התהליך המשפטי יכול להתחיל בניסיונות גישור או פשרה וניהול מו"מ. בסופו של דבר, אם לא מגיעים לפשרה, בית המשפט הוא שיכריע במחלוקת.

למה חשוב להגיש תביעת רשלנות רפואית בהקדם האפשרי?

התיישנות – על פי חוק ההתיישנות, תביעה בגין רשלנות רפואית צריכה להיות מוגשת בתוך 7 שנים מיום האירוע. במקרה של ילדים, ניתן לעיתים להגיש את התביעה של הילד עד הגיעו לגיל 25.

איסוף מידע וראיות – ככל שעובר יותר זמן, התיעוד עלול להיעלם, עדים עלולים לשכוח פרטים, והזיכרון האישי שלכם עלול להיטשטש. בנוסף, ככל שהתיק נפתח מוקדם יותר, יש יותר זמן לאיסוף ראיות איכותיות ולבניית תיק משפטי חזק.

בשורה התחתונה, חשוב להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין כדי לא לפספס את האפשרות לתבוע בגלל התיישנות, לאבד או לשכוח מידע חיוני ולקצר את זמן ההיערכות לתביעה.

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בהריון ולידה

האם אי מסירת כל האפשרויות לבדיקות נחשבת לרשלנות רפואית?

לנשים בהריון ישנה זכות מהותית לקבל מהצוות הרפואי את כל המידע הרלוונטי, ולכן אי מסירת כל המידע בהחלט יכולה להיחשב רשלנות רפואית. על הרופא לפרוש בפני מטופלת את כל האפשרויות הקיימות או להפנות לגורם האחראי למתן הסבר מלא, כמו ייעוץ גנטי.

תוך כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ההתיישנות על התביעה חלה בדרך כלל אחרי 7 שנים, אך תביעות קטינים לרוב מתיישנות רק שהילד מגיע לגיל 25. עם זאת, מומלץ מאוד להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד מסמכים ולזכור היטב את השתלשלות הדברים.

האם כל מקרה בו לא התגלה מום אצל העובר נחשב לרשלנות רפואית?

לא. יש להוכיח שהתנהלות הצוות הרפואי לא עמדה בסטנדרט הרפואי, להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הצוות לבין הנזק, וגם להראות את השפעות הנזק על חיי היילוד או משפחתו.

לסיכום, רשלנות רפואית במעקב הריון היא תופעה חמורה שיכולה להשפיע על חיי המשפחה כולה מבחינה רגשית, כלכלית ותפקודית. הכרת זכויותיכם, ההבנה מה נחשבת רשלנות רפואית, וידיעה כיצד לפעול במקרה של חשד לרשלנות יכולות להוביל לקבלת פיצוי משנה חיים שיבטיח את עתיד ילדכם.

משרד גוטמן-אמיר ושות' – מומחים ברשלנות רפואית במעקב הריון

אם אתם מרגישה שהייתה רשלנות רפואית במהלך ההריון שהובילה לנזק לאם או לתינוק שלכם, אל תוותרו על הפיצוי המגיע לכם. במשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר ושות', אנו מתמחים מזה שנים רבות אך ורק בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה ונשמח ללוות אתכם באופן אישי ולהעניק לכם ייעוץ וייצוג משפטי מלא.

הניסיון שלנו בטיפול בלמעלה מאלף מקרים ובשיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, מאפשר לנו להעריך במדויק את סיכויי התביעה שלכם ולבנות את האסטרטגיה המתאימה שיכולה להוביל לקבלת פיצוי הולם.

אנו מבינים שהמצב בו אתם נמצאים הוא קשה מאוד – רגשית, פיזית, ולעיתים גם כלכלית, ולכן רואים בייצוג שלכם לא רק מקצוע אלא שליחות אמיתית. אנו יודעים שפיצוי הולם יכול לשנות חיים ולאפשר לכם לספק את הטיפול הטוב ביותר לילד, ולכן עושים הכל כדי שתקבלו אותו.

אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר במספר 03-6222927 לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות וללא התחייבות, ולקבל מאיתנו הערכה לסיכויי הצלחת התביעה שלכם.

"לאחר שבעבר פניתי למספר עורכי דין שאמרו לי 'שאין לנו אפשרות להגיש תביעה', קיבלתי המלצה והגעתי למשרד עורכי הדין גוטמן אמיר אשר הצליח להגיש תביעה עם חוות דעת של רופאים מהשורה הראשונה. בסיום הטיפול, הבת שלי, שסובלת מאפילפסיה ומבעיות מוחיות שהוחמצו בהריון, זכתה בכמה מיליוני שקלים" (מ.א)