מיקרוצפליה – ראש קטן לעובר וסיבוכים: מדריך מקיף להורים

רגע לפני שהטכנאית העבירה את הבדיקה למומחה, האווירה בחדר האולטרסאונד השתנתה. "אני צריכה לבדוק משהו שוב," היא אמרה בקול שניסה להישמע שגרתי. עבור הורים רבים שפגשנו לאורך השנים, זה היה הרגע שבו הם שמעו לראשונה על מיקרוצפליה – מצב שלא ידעו שקיים עד אותו יום. כמשרד עורכי דין המתמחה בלעדית בתחום של רשלנות רפואית בהריון ולידה מאז 2009, אנחנו מבינים את החשיבות של מידע מדויק ונגיש בנושאים מורכבים כאלה. כשההורים מודעים לזכויותיהם ומבינים את התהליך הרפואי, הם יכולים לקבל החלטות מושכלות ולזהות מקרים שבהם היה ניתן למנוע את הנזק.

מיקרוצפליה מה זה – הבנת המצב הרפואי

מיקרוצפליה בעובר היא מצב נוירולוגי שבו היקף הראש של התינוק או העובר קטן משמעותית מהממוצע לגיל ולמין. מבחינה רפואית, מדובר במצב שבו היקף הראש נמוך בשני סטיות תקן או יותר מהממוצע – כלומר, מתחת לאחוזון 3 לפי טבלאות הצמיחה המקובלות.

הסיבה שמיקרוצפליה מדאיגה כל כך היא פשוטה: גודל הראש משקף לרוב את גודל המוח. כאשר הגולגולת קטנה מדי, לעיתים המוח לא יכול להתפתח באופן מלא. חשוב להבין שלא כל היקף ראש קטן מעיד על בעיה. יש משפחות שבהן גודל ראש קטן יחסית הוא תכונה תורשתית תקינה. הבעיה מתעוררת כאשר ההיקף הקטן חורג מהגבול הנורמלי או כאשר הוא מלווה בממצאים נוספים.

במהלך ההריון, הרופאים משתמשים בשני מדדים עיקריים למדידת הראש: BPD (Biparietal (Diameter – קוטר דו-קדקודי ו-HC (Head Circumference) – היקף הראש. מדידות אלו מתבצעות באולטרסאונד ומושוות לטבלאות צמיחה סטנדרטיות.

 

זיהוי מיקרוצפליה בעובר – מתי ניתן לגלות את המצב?

כדי לגלות את הבעיה בזמן, כדאי גם להורים לדעת מתי ניתן לגלות אותה.

 

ראש קטן לעובר – לוחות הזמנים לאבחון

במערכת הבריאות בישראל, נשים בהריון עוברות באופן שגרתי מספר בדיקות אולטרסאונד:

  • שבוע 12-14: בדיקת שקיפות עורפית
  • שבוע 20-22: סקירת מערכות מורחבת
  • שבוע 32-34: בדיקה נוספת

הבדיקה הקריטית ביותר לזיהוי מיקרוצפליה היא סקירת מערכות בשבוע 20. בשלב זה, גודל הראש כבר ניתן למדידה מדויקת והשוואה לנורמות. עם זאת, במקרים מסוימים, מיקרוצפליה מתפתחת או מתגלה רק בשליש השלישי של ההריון. לכן גם הבדיקה בשבוע 32-34 היא חשובה, אך היא אינה כלולה בסל הבריאות ויש לבצעה במימון פרטי.

כאשר רופא מציין שישנו היקף ראש קטן לעובר בשבועיים, הדבר אמור להיות סימן אזהרה. המשמעות היא שהיקף הראש של העובר קטן בשבועיים או יותר מהצפוי לפי תאריך ההריון, והדבר יכול להעיד על כך שקצב הצמיחה של הראש איטי מהרגיל. במצב כזה, הפרוטוקול הרפואי התקין מחייב:

.1 חזרה על המדידה תוך 2-3 שבועות לבדיקת מגמת הצמיחה

.2 הפניה למומחה (Maternal-Fetal Medicine)

. 3 בדיקות משלימות לחיפוש אחר הסיבה האפשרית

במשרדנו, אנו נתקלים לצערנו במקרים רבים שבהם שלבים אלה לא בוצעו כראוי. רופא שמזהה שישנו היקף ראש קטן אך בוחר לא לבצע מעקב או לא להעמיק את הבירור , יתכן שהדבר ייחשב לרשלנות. אם לא נדלקת לו מיד נורה אדומה שדורשת מעקב הדוק או הפניה למומחה להמשך בירור, ההורים עלולים לפספס הזדמנות קריטית לאבחון מוקדם.

 

בדיקות נוספות בעקבות חשד למיקרוצפליה

כאשר קיים חשד למיקרוצפליה, הצוות הרפואי אמור לבצע בדיקות מעמיקות:

בדיקות הדמיה מתקדמות:

  • אולטרסאונד תלת מימד לבחינה מפורטת יותר של מבנה המוח
  • MRI עוברי – נחשב לבדיקה מדויקת לבחינת המוח העוברי

בדיקות גנטיות:

  • בדיקת מי שפיר (amniocentesis) או סיסי שליה
  • בדיקת צ'יפ גנטי – בדיקה שמזהה חריגות כרומוזומליות קטנות
  • בדיקות ספציפיות למוטציות גנטיות ידועות
  • בדיקת אקסום

בדיקות זיהומים:

  • מספר בדיקות הנעשות יחד לשלילת זיהומים: Toxoplasmosis, Rubella, CMV, Herpes או בקיצור TORCH
  • בדיקה לווירוס זיקה (וירוס המועבר בעקיצת יתוש, רלוונטי בעיקר למטיילים שחזרו מאזורי סיכון)

אם אתם חשים שהבדיקות שהוצעו לכם אינן מספקות, וישנו חשש מרשלנות, צרו קשר בטלפון 03-6222927 לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

 

הגורמים למיקרוצפליה בעובר – למה זה קורה?

הבנת הסיבה למיקרוצפליה היא קריטית – גם לחיזוי התפתחות התינוק וגם לקביעה אם היה ניתן למנוע את המצב והאם העובדה שלא נמנע נובעת מרשלנות רפואית.

 

גורמים גנטיים

כ-15-20% מהמקרים נובעים מגורמים גנטיים:

  • תסמונות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון או תסמונת אדוארדס
  • מוטציות בגן בודד – ידועות מעל 400 מוטציות שונות שיכולות לגרום למיקרוצפליה
  • תורשתיות משפחתית – במשפחות עם היסטוריה של מיקרוצפליה

 

זיהומים במהלך ההריון

זוהי קבוצה קריטית שבה אבחון מוקדם ומעקב תקין יכלו לעשות את ההבדל:

ציטומגלווירוס (CMV) – הגורם הזיהומי השכיח ביותר למיקרוצפליה. CMV הוא וירוס נפוץ מאוד שרוב האנשים נושאים מבלי לדעת, אך כאשר אישה נדבקת לראשונה במהלך ההריון, הסיכון לעובר משמעותי. רופאים רבים לא מבצעים בדיקת סקר שגרתית ל-CMV, ולכן הזיהום אינו מאובחן ויכול להוביל להדבקת העובר.

וירוס זיקה – זכה לפרסום עולמי בשנים 2015-2016 עקב התפרצויות בדרום אמריקה. הווירוס גורם למיקרוצפליה חמורה במקרים רבים. בישראל, הסיכון נמוך, אך נשים הרות שמטיילות לאזורי סיכון חייבות לקבל ייעוץ מתאים.

חצבת גרמנית Rubella)) – בזכות החיסון, המחלה נדירה בישראל, אך עדיין רלוונטית באוכלוסיות לא מחוסנות.

טוקסופלזמה – זיהום טפילי שנגרם בעיקר ממגע עם צואת חתולים או אכילת בשר לא מבושל. בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות חשיפה.

 

חשיפות סביבתיות ורעלים

אלכוהול – שתיית אלכוהול במהלך ההריון יכולה לגרום ל-Fetal Alcohol Syndrome, שאחת מתכונותיו היא מיקרוצפליה.

תרופות מסוימות – תרופות נגד אפילפסיה כמו ולפרואט (Valproate) ופניטואין (Phenytoin) מוכרות כגורמות למומים עובריים, כולל מיקרוצפליה. כאן חשוב במיוחד: נשים עם אפילפסיה שמתכננות הריון חייבות לקבל ייעוץ ותכנון טיפולי מראש. אי-מתן ייעוץ כזה או אי-מעבר לתרופות בטוחות יותר עלול להוות רשלנות רפואית.

קרינה – חשיפה לרמות גבוהות של קרינה (למשל, בטיפולים אם ישנו חלילה סרטן) עלולה לפגוע בהתפתחות המוח.

 

גורמים נוספים

אי-ספיקה שליתית (Placental Insufficiency)- כאשר השליה אינה מספקת דם וחמצן מספיקים לעובר, הצמיחה נפגעת, לעיתים בצורה לא אחידה. במקרים מסוימים, הראש מושפע יותר מאיברים אחרים. מעקב הדוק אחר צמיחת העובר חיוני – והזנחתו עלולה להוות רשלנות.

סוכרת לא מאוזנת או מחלות אימהיות חמורות אחרות עלולות גם הן להשפיע על התפתחות המוח העוברי.

 

התמודדות עם האבחנה – מה חשוב לדעת

קבלת אבחנה של מיקרוצפליה במהלך ההריון היא חוויה מטלטלת. ההורים עומדים בפני החלטות קשות ביותר, לרוב עם מידע חלקי ולוח זמנים לוחץ.

 

הטווח הרחב של תוצאות אפשריות

ישנם הבדלים בין מקרים שונים של מיקרוצפליה. התוצאות תלויות במספר גורמים:

  • חומרת המיקרוצפליה – כאשר היקף הראש הוא 2 סטיות תקן מתחת לממוצע, הדבר שונה מאוד מ-5 סטיות תקן
  • הסיבה הבסיסית – מיקרוצפליה גנטית לעומת זיהומית יכולה להשפיע בצורה שונה על התפתחות העובר ולאחר מכן התינוק
  • ממצאים נוספים במוח – האם יש גם חריגות במבנה המוח עצמו? האם היקף הראש הקטן נובע מגולגולת קטנה בלבד או שגם המוח קטן במידותיו ביחס למוח רגיל? אם גם המוח קטן, יתכן מאוד שישנם אזורים בו שלא התפתחו כפי שצריך

בחלק מהמקרים, התוצאות יכולות להיות טובות יחסית. ילדים עם מיקרוצפליה קלה שאינה מלווה בחריגות נוספות לעיתים מתפתחים באופן כמעט תקין. במקרים אחרים, ההשלכות עלולות להיות חמורות: עיכוב התפתחותי משמעותי, אפילפסיה, בעיות תנועה ועוד.

 

החלטות שההורים נדרשים לקבל

בישראל, על פי חוק, ניתן לבצע הפסקת הריון במקרים של מום עוברי חמור. כאשר מתגלה מיקרוצפליה, ההורים עומדים בפני החלטה קריטית: האם להפסיק את ההריון או להמשיכו.

המשך ההריון – דורש הכנה נפשית וכלכלית לגידול ילד עם צרכים מיוחדים. חשוב לבנות רשת תמיכה, להיפגש עם עובדים סוציאליים, ולהכיר את הזכויות והשירותים הזמינים.

הפסקת הריון – החלטה כואבת שנעשית בדרך כלל לאחר התייעצות מעמיקה עם מומחים והבנת הפרוגנוזה, כיצד צפויים להיראות חייו של הילד.

בכל מקרה, ההורים זכאים למידע מלא, ברור ולא מוטה. רופא שמציג את המצב באופן לא מאוזן או מסתיר מידע מונע מההורים את היכולת לקבל החלטה מושכלת. התנהלות זו יכולה בהחלט להיחשב לרשלנות רפואית

 

מיקרוצפליה ורשלנות רפואית – מתי היה ניתן למנוע?

לאורך השנים, משרדנו טיפל בעשרות מקרים של מיקרוצפליה שבהם זוהתה רשלנות רפואית. הנה המצבים השכיחים:

אי-זיהוי במועד – כאשר בדיקות אולטרסאונד שגרתיות לא זיהו את היקף הראש הקטן, למרות שהממצא היה ברור מבדיקה בדיעבד של דיסק הבדיקה. לפעמים הבעיה היא בודק לא מיומן, ולפעמים חוסר תשומת לב של הרופא המפענח את הבדיקות, מה שמביא לכך שהחמצת הממצא.

אי ביצוע בדיקות שבאות לשלול גורם זיהומי – במיוחד CMV. כאשר אישה מפתחת תסמינים דמויי שפעת בהריון, או כאשר יש ממצאים חשודים באולטרסאונד, חובה לבדוק זיהומים. אי-ביצוע בדיקות אלו או איחור בביצוען עלול להוות רשלנות.

תרופות לא מותאמות – כאמור, נשים עם אפילפסיה שלא קיבלו ייעוץ וטיפול תרופתי מותאם לפני ובמהלך ההריון.

אי-מעקב אחר ממצא חשוד – כאשר רופא זיהה ראש קטן אך לא ביצע בדיקות המשך או לא הפנה למומחה להמשך בירור.

אי-אבחון של אי-ספיקה שלייתית – מצב שדורש מעקב הדוק ולעיתים לידה מוקדמת כדי למנוע נזק עוברי.

 

שאלות נפוצות

  1. מהם הגורמים למיקרוצפליה?

ישנם גורמים שונים: גנטיים, זיהומים במהלך ההיריון (מצבים בהם לרוב ניתן היה למנוע את המצב), תרופות מסוימות כמו ולפרואט (Valproate) ופניטואין (Phenytoin) למניעת אפילפסיה, אי ספיקה שלייתית או סוכרת לא מאוזנת.

  1. מתי אפשר לגלות מיקרוצפליה?

הבדיקה הקריטית ביותר לזיהוי מיקרוצפליה היא סקירת מערכות בשבוע 20. בשלב זה, גודל הראש כבר ניתן למדידה מדויקת והשוואה לנורמות. עם זאת, במקרים מסוימים, מיקרוצפליה מתפתחת או מתגלה רק בבסיקות US המבוצעות רק בשליש השלישי של ההריון.

  1. מה המשמעות של היקף ראש קטן לעובר בשבועיים?

המשמעות היא שהיקף ראש העובר נמצא בפיגור של שבועיים ומעלה ביחס להיקף הראש של עוברים בני גילו.

 

ישנן פגיעות לילד בעקבות מיקרוצפליה? אל תוותרו על המגיע לכם

מיקרוצפליה היא אבחנה מורכבת עם טווח רחב של סיבות ותוצאות. לכן, כדי שיהיה ניתן לתבוע במקרה של רשלנות ושתקבלו את הפיצויים המגיעים לכם, ישנם מספר דברים שחשוב שתבצעו או תדרשו:

  • אבחון מוקדם ומדויק – דרישה לביצוע כל הבדיקות הנדרשות. דרישה מן הרופא המבצע בדיקות להסביר ולפרט את הממצאים ולא לנסות לחסוך בהסברים, להציג את המצב ומשמעויותיו האפשריות.
  • הבנת הזכויות שלכם – זכותכם לקבל חוות דעת שנייה במקרה שנראה שישנו ספק או שהרופא מציג את המצב כגבולי. זכותכם כאמור לקבל מידע מלא על כל הסיכונים והבדיקות הקיימות לאישוש או לשלילת האבחנה.
  • תיעוד – שמרו על כל תוצאות הבדיקות, סיכומי ביקור וכל מידע שיכול לשפוך אור על התנהלות הצוות הרפואי
  • פנייה לייעוץ משפטי במקרה של חשד לרשלנות, כאשר אתם חשים שהרופא לא התנהל בצורה יסודית ומקצועית מספיק, פנו אלינו לייעוץ.

אנו במשרד עו"ד גוטמן- אמיר מתמחים ברשלנות רפואית בהריון, לידה וילדים ובחרנו להתמקד בתחום זה בלבד. לכן, הניסיון הרב שצברנו, הידע והעדכון המתמיד הן בפן המשפטי והן בפן הרפואי תורמים מאוד לכך שלקוחותינו זוכים בפיצויים הולמים.

זכרו: כהורים, אל תהססו לשאול שאלות, לדרוש הסברים ולחפש חוות דעת נוספות. ואם משהו בטיפול שקיבלתם מעורר חשד, אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין אם נעשה עוול – ולתקן אותו.

לדעתכם חוויתם רשלנות רפואית בהריון או בלידה? צרו איתנו קשר עוד היום במספר 03-6222927 או השאירו פרטים כאן

ישנן לא מעט סיבות שניתן בעטיין לתבוע בגין רשלנות רפואית, כל עוד הן עומדות במבחן הזמן (לרוב עד גיל 7, ובמקרים מסוימים עד גיל 25), וניתן להוכיח קשר ישיר בין ההליך הרפואי במהלך ההיריון או הלידה, ובין התוצאות הטרגיות לגבי היילוד. זאת בשילוב חוות דעת של מומחה אשר תפרט כיצד הליך רפואי סביר – גם אם מדובר רק בחוסר הדרכה, ייעוץ או הכוונה נאותה להורים – היה יכול למנוע את הטרגדיה, או לפחות להעניק להורים את היכולת לבחור להפסיק את ההיריון או לא להיכנס להריון. להלן שלוש סוגי תביעות נפוצות, שבכל אחת מהן הנזק יכול להיות חמור עד כדי שיתוק מוחין קיצוני או אף מוות:

תביעת רשלנות אולטרסאונד רלוונטית כאשר אנשי המקצוע הרפואיים התעלמו או אבחנו באופן שגוי את ממצאי הבדיקה במהלך ההיריון. כמו כן, כאשר מדובר בציוד לקוי, מיושן, או טעות של הטכנאי המבצע. בדיקת אולטרסאונד הינה כלי אבחון חיוני ומהותי האמור לזהות מומים וחריגות במצבו הרפואי, הפיזי וההתפתחותי של העובר, המאפשרת לקבל החלטות מושכלות כמו הפסקת היריון, התערבות רפואית או הכנות הכרחיות לקראת הלידה. תביעת רשלנות אולטרסאונד מדגישה כיצד באמצעות אבחון נכון ומהיר, ההורים היו יכולים לקבל מידע חשוב בנוגע למצבו של העובר ולסכנות הנובעות מכך. ההשלכות יכולות להגיע לכדי מומים חיצוניים ופנימיים, עיכוב התפתחותי ואף שיתוק מוחין. כאשר מוכח כי אנשי המקצוע לא עמדו בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכישלון זה גרם לנזק מוחשי ליילוד, הרי שיש עילה לתביעת רשלנות אולטרסאונד.

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן