תשניק במהלך הלידה

תשניק יילוד ופגיעה מוחית – גורמים, השלכות וזכויות משפטיות

חוסר חמצן בלידה מתרחש כאשר ישנה הפרעה באספקת החמצן לעובר. כשההפרעה משמעותית או ממושכת, עלול להתפתח תשניק לידתי (אספיקציה): מצב שבו נפגע חילוף הגזים, ונוצרת גם הצטברות של פחמן דו-חמצני וחמצת בדם. במקרים חמורים הדבר עלול לגרום לפגיעה מוחית.

במצב כזה, רגע הלידה שאמור להיות המאושר בחייכם עלול להפוך למשבר מטלטל. כאשר מתעורר חשד שהצוות הרפואי התעלם מסימני מצוקה או איחר במתן טיפול קריטי, ההתמודדות שאתם חווים היא קשה מנשוא.

מתוך הניסיון המקצועי שלנו, ריכזנו עבורכם במדריך הבא מידע מקיף בנושא שמפרט מהם הגורמים לתופעה, כיצד מאבחנים תשניק יילוד ומה ההשלכות האפשריות שלו, מתי התנהלות הצוות נחשבת לרשלנות רפואית, וכיצד נוכל לסייע לכם להגיש תביעה שתבטיח את עתיד ילדכם.

חוסר חמצן בלידה – הגורמים הנפוצים לתופעה

לאורך ההריון, העובר מקבל חמצן מאמו דרך השליה וחבל הטבור. הפרעה משמעותית בשרשרת הזו, מהאם, דרך השלייה ועד לעובר, עלולה לפגוע באספקת החמצן. כאמור, חוסר חמצן משמעותי או ממושך יכול להתפתח למצב של תשניק בלידה (אספיקציה).

כדאי לדעת: בספרות הרפואית לעיתים מבחינים בין תשניק לידתי, המתייחס לפגיעה בחילוף הגזים במהלך הלידה, לבין תשניק סב-לידתי – מונח רחב יותר המתייחס למצב שמתרחש סמוך ללידה: לפניה, במהלכה או מיד אחריה. בפועל, המונחים משמשים לעיתים לאותו מצב.

גורמים אימהיים ובעיות בשליה ובחבל הטבור

ישנם מצבים הקשורים במצב הפיזיולוגי של היולדת, השלייה או חבל הטבור. חלקם עשויים להיות בלתי צפויים, ואילו אחרים ניתנים לזיהוי מוקדם. לכן, במקרה של פגיעה ביילוד חשוב לבדוק איך הצוות הגיב לבעיה בזמן אמת.

אלה הם המצבים הנפוצים:

• היפרדות שלייה: מצבה חירום בו השלייה נפרדת מדופן הרחם לפני הלידה
• צניחת חבל הטבור: החבל יוצא לפני העובר ועלול להילחץ בזמן הצירים
• קשר אמיתי בחבל הטבור או לחץ משמעותי עליו
• לחץ דם: ירידת לחץ דם חדה או יתר לחץ דם אצל היולדת
• רעלת הריון או סוכרת: עלולות לפגוע בתפקוד השלייה ולהעלות את הסיכון
• זיהום תוך-רחמי: עלול להגביר את הסיכון לפגיעה

סיבוכים בזמן הלידה עצמה

• לידה ממושכת או תקועה: לעיתים הסיבה לכך היא עובר גדול
• היתקעות כתפיים: ראש התינוק יצא אך הכתפיים נתקעות, מצב שדורש תגובה מהירה ומיומנת
• צירים חזקים ותכופים מדי: לעיתים בעקבות מתן יתר של פיטוצין (חומר זירוז)
• קרע ברחם: מתרחש בעיקר בניסיון לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי
• לידת מכשירים: נזק בשימוש בוואקום או במלקחיים

חשוב לדעת: לא כל מצב של חוסר חמצן לתינוק שנולד נובע מרשלנות. ישנם מקרים שבהם הצוות פעל נכון ולמרות זאת נגרם נזק. ההבחנה הזו היא לב הבדיקה המשפטית.

מה זה ואיך מאבחנים תשניק לידתי (אספיקציה)?

כדי לאבחן תשניק יילוד הרופאים מסתמכים על כמה מדדים משולבים:

1. מוניטור במהלך הלידה: מעקב אחרי דופק העובר והצירים. שינויים מסוימים, כמו האטות חוזרות או דופק איטי ממושך, מעלים חשש למצוקה ומחייבים הערכה מהירה.
2. ציון אפגר: נבדק בדקה 1 ובדקה 5, ואם הציון בדקה 5 נמוך, גם בדקות נוספות. הוא בוחן צבע עור, דופק, תגובה לגירוי, טונוס שרירים ונשימה. ציון נמוך שנשאר כך לאורך זמן מעלה חשש למצוקה מתמשכת.
3. בדיקת pH וחומציות בדם עורקי מחבל הטבור: ערך חומצי מאוד מעלה חשד להיווצרות חוסר חמצן משמעותי.
4. סימנים נוירולוגיים: חולשת שרירים, פרכוסים וקושי בנשימה או בהאכלה.
5. MRI של המוח ובדיקות נוספות: MRI שמתבצע בימים שאחרי הלידה יכול לסייע להעריך את היקף הנזק ולעיתים גם את מועד הפגיעה. בדיקת EEG בודקת את הפעילות החשמלית של המוח.

מניסיוננו, המסמכים מהשעות הראשונות הם קריטיים: רישומי המוניטור, זמני קבלת החלטות, הערכת הצוות ובדיקות הדם. פערים או חוסר עקביות בתיעוד עשויים להיות סימן לרשלנות בטיפול.

HIE: פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן וירידה באספקת דם למוח

אנצפלופתיה של היילוד היא מצב שבו המוח מתפקד באופן לקוי בימים הראשונים לחיים, והיא יכולה להיגרם מכמה סיבות. אחת הסיבות הנפוצות היא HIE (ראשי תיבות של Hypoxic Ischemic Encephalopathy) – פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן וירידה באספקת דם למוח.

חשוב לדעת: הנזק המוחי עשוי להתפתח בשני שלבים – פגיעה ראשונית בזמן האירוע, ופגיעה משנית שמתפתחת בשעות ובימים שלאחריה. החלון השני הוא הסיבה שבגללה טיפול מהיר כל כך חשוב.

לוח הזמנים: מתי בדיוק נגרמה הפגיעה?

פגיעה מוחית אצל יילוד אינה תמיד תוצאה של אירוע בלידה. היא יכולה להתחיל גם במהלך ההיריון, ולעיתים מצטברת לאורך זמן. זו אחת השאלות המרכזיות בבדיקה המשפטית, ומומחים בוחנים אותה לפי מכלול הנתונים: מעקב המוניטור, בדיקות הדם, מצב התינוק מיד אחרי הלידה, דפוס הפגיעה ב-MRI ומהלך ההתפתחות.

שלוש דרגות של HIE

ישנן שלוש דרגות של פגיעה מוחית, כאשר הסיווג נעשה בדרך כלל לפי מערכת סרנט (Sarnat) – שיטה רפואית להערכת חומרת הפגיעה לפי מצב הערנות, טונוס השרירים, הרפלקסים, הנשימה והופעת פרכוסים. הוא נלקח בחשבון בתביעה יחד עם יתר הנתונים הרפואיים. הדרגות הן:

• דרגה קלה: עצבנות והפרעות קלות. לרוב מצב היילוד נחשב טוב, אך מומלץ מעקב התפתחותי.
• דרגה בינונית: ישנוניות, חולשה ופרכוסים, עם סיכון ממשי להיווצרות נזק ארוך טווח.
• דרגה חמורה: תגובתיות נמוכה מאוד, קושי בנשימה עצמאית וסיכון גבוה לנזק קבוע.

טיפול ב-HIE בעזרת קירור בשעות הראשונות

טיפול בהיפותרמיה טיפולית – קירור מבוקר של גוף היילוד למשך 72 שעות – הוא טיפול מקובל ב-HIE בינוני עד חמור. הוא מתאים לתינוקות שעומדים בקריטריונים רפואיים, לרוב כאלה שנולדו בשבוע 36 ומעלה. הקריטריונים כוללים:

• ערכי pH וחוסר בסיסים
• ציון אפגר נמוך
• צורך בהנשמה
• מצב נוירולוגי

יש להתחיל את הקירור בהקדם האפשרי, בדרך כלל תוך שש שעות מהלידה, וככל שמוקדם יותר כן ייטב. בסיום הטיפול מחממים את התינוק בהדרגה. אם לא זוהה צורך בקירור או שהתינוק לא הועבר בזמן למרכז שמבצע אותו, זו שאלה שיש לבחון במהלך ההכנה לתביעה אפשרית.

שיתוק מוחין וסיבוכים ארוכי טווח אחרי HIE

שיתוק מוחין הוא הפרעה קבועה בשליטה על תנועה ושרירים, והוא אחת התוצאות האפשריות של פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן. סוגים מסוימים של שיתוק מוחין, למשל כזה שפוגע בארבע הגפיים או כזה המתבטא בתנועות לא רצוניות, לעיתים קשורים לפגיעה חריפה סביב הלידה.

עם זאת, ישנם מקרים של שיתוק מוחין שאינם נובעים מאירוע בלידה, ולכן נדרשת חוות דעת של מומחים שיבחנו את הסיבה.

מלבד שיתוק מוחין, הנזק עלול לכלול:

• אפילפסיה ופרכוסים חוזרים
• עיכוב התפתחותי וקשיי דיבור
• לקויות קוגניטיביות והתנהגותיות
• בעיות ראייה ושמיעה

חשוב לדעת: לעיתים הסימנים מתגלים רק חודשים אחרי הלידה, כשהתינוק לא מגיע לאבני דרך התפתחותיות צפויות. לכן גם אם בתחילה נאמר לכם ש"הכול בסדר", כדאי להמשיך במעקב.

שימו לב: המידע במאמר זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. אם יש לכם חשש לגבי מצב התינוק, פנו לרופא המטפל.

מתי תשניק בלידה מהווה רשלנות רפואית?

כדי להוכיח רשלנות רפואית צריך להוכיח שלושה יסודות: חריגה מהסטנדרט הרפואי הסביר, נזק שנגרם ליילוד, וקשר סיבתי בין החריגה לנזק. התביעה יכולה להיות מוגשת נגד בית החולים, קופת החולים, הרופאים, המיילדות או כמה מהם, בהתאם לנסיבות המקרה.סטנדרט הטיפול נבחן לפי הנחיות מקצועיות מקובלות, כמו הנחיות איגודים רפואיים וחוזרי משרד הבריאות, ובעזרת חוות דעת של מומחים בכירים.

דוגמאות לכשלים שאנו נתקלים בהם במקרים של תשניק לידה:

• התעלמות מסימני מצוקה במוניטור, כמו האטות בדופק העובר
• עיכוב בהחלטה על ניתוח קיסרי דחוף
• חוסר בהתערבות בזמן בצניחת חבל או בהיפרדות שליה
• החייאה לקויה או איחור בהפניה לקירור
• אי-מתן מידע מספק להורים לפני החלטות משמעותיות, כמו זירוז לידה או ניסיון לידה לאחר קיסרי

חשוב לדעת: משך הזמן שחלף בין הסימן הראשון לבין הפעולה של הצוות הרפואי הוא נתון חשוב בבדיקה, אך אינו מוכיח לבדו רשלנות או קשר סיבתי.

אם אתם תוהים אם המקרה שלכם קשור לרשלנות במצב של תשניק בלידה, אל תישארו עם השאלות לבד. אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון 03-6222927 לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

"לאחר שבעבר פניתי למספר עורכי דין שאמרו לי 'שאין לנו אפשרות להגיש תביעה', קיבלתי המלצה והגעתי למשרד עורכי הדין גוטמן אמיר אשר הצליח להגיש תביעה עם חוות דעת של רופאים מהשורה הראשונה. בסיום הטיפול, הבת שלי, שסובלת מאפילפסיה ומבעיות מוחיות שהוחמצו בהריון, זכתה בכמה מיליוני שקלים" (מ.א)

אילו פיצויים וזכויות מגיעים למשפחה של ילד שנפגע בלידה?

במקרים של נזק מוחי חמור, הפיצוי נועד להבטיח לילד או לילדה שלכם חיים בכבוד לאורך כל חייהם. הסכום נקבע לפי חומרת הנזק, תוחלת החיים והצרכים ומתבסס על חוות דעת של מומחים.

הוא כולל בדרך כלל:

• הוצאות רפואיות וטיפולים, כולל פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק
• סיוע סיעודי וליווי לכל החיים
• התאמת דיור, ציוד ורכב
• אובדן כושר השתכרות עתידי
• כאב וסבל של הילד, וכן פיצוי להורים על נזקים שנגרמו להם

בנוסף לתביעה, ייתכן שהילד והמשפחה זכאים לקצבאות ולשירותים מביטוח לאומי, כמו קצבת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים והטבות נוספות. חלק מהסכומים עשויים להילקח בחשבון בחישוב הפיצוי, ולכן חשוב להתייעץ עם עורכי דין מנוסים שמכירים את התחום על בוריו.

בחינת סיכויי ההצלחה בתביעה – שלב אחרי שלב

שלב 1 – איסוף החומר הרפואי: הצעד הראשון הוא איסוף כל המידע – תיק היולדת, תיק היילוד, גרפים של מוניטור המעקב, תיעוד החייאה וקירור ותיעוד מעקב ההריון. אם יש מידע שלא נמצא בידכם יש לבקש אותו מבית החולים בכתב – זו זכותכם לקבל את המידע הרפואי.

שלב 2 – חוות דעת מומחים: מיילד, ניאונטולוג (רופא מומחה בטיפול ביילודים ובפגים) ונוירולוג בוחנים אם הטיפול הרפואי היה סביר. במקרים הרלוונטיים פונים גם לנוירורדיולוג (רופא מומחה בפענוח בדיקות הדמיה של המוח, חוט השדרה ומערכת העצבים) ולמומחי שיקום וסיעוד. בשלב זה אנחנו מלווים אתכם במעטפת רפואית-משפטית מלאה לאורך כל הדרך.

שלב 3 – הערכה משפטית וגיבוש אסטרטגיה: לאחר קבלת המסקנות מחוות הדעת הרפואיות, הצוות המשפטי שלנו בוחן את הקשר הסיבתי המובהק שבין ההתרשלות לנזק שנגרם. בשלב זה אנו משקללים את הנתונים הרפואיים מול התקדימים בבתי המשפט, מעריכים את היקף הנזק והצרכים העתידיים, ומציגים לכם תמונה שקופה וכנה לגבי סיכויי ההצלחה של התיק וסכום הפיצוי המשוער, כדי לקבל יחד החלטה מושכלת על המשך הדרך.

שאלות נפוצות על תשניק יילוד ורשלנות רפואית

כמה זמן של חוסר חמצן עלול לגרום לנזק מוחי?

אין זמן קבוע, כי הדבר תלוי בעוצמת החסר ובמשכו, ביכולת של העובר להתמודד איתו, ובמהירות ההתערבות של הצוות הרפואי. לכן חשוב לבדוק מה היה מצבו של העובר ומתי התקבלו ההחלטות הקליניות.

האם כל מקרה של תשניק בלידה נחשב לרשלנות רפואית?

לא. יש מקרים שבהם אין אפשרות למנוע את האירוע למרות שהצוות פעל כראוי. רשלנות קיימת כשיש חריגה מהסטנדרט הרפואי וקשר סיבתי לנזק.

תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה בגין נזק לידתי?

תקופת הקטינות בדרך כלל אינה נספרת, ולכן תביעה של הילד ניתן בדרך כלל להגיש עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18). תביעה אישית של ההורים כפופה בדרך כלל להתיישנות הרגילה של שבע שנים. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, כדי להימנע מאובדן מידע.

האם ניתן להחלים לחלוטין מ-HIE?

בדרגה קלה התוצאה בדרך כלל טובה ומאפשרת החלמה מלאה. בדרגה בינונית או חמורה התוצאה משתנה ועלולה להוביל לנזקים מתמשכים. טיפול מוקדם ומעקב התפתחותי משפרים את סיכויי ההחלמה.

לסיכום, התמודדות עם פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן בלידה היא מסע מורכב וכואב, במיוחד כשהוא מלווה בחשש שניתן היה למנוע זאת. פנייה לעורכי דין מנוסים בתחום, איסוף החומר הרפואי וחוות דעת של מומחים בכירים, יסייעו לנו לגבש את האסטרטגיה המשפטית החזקה ביותר ולהשיג עבורכם פיצוי משנה חיים.

משרד גוטמן-אמיר ושות' – מומחים ברשלנות רפואית בהריון, בלידה ובטיפול בילדים

ניהול תביעה מורכבת במקרים של תשניק לידתי דורש מיומנות משפטית יוצאת דופן והבנה רפואית עמוקה. לא כל עורך דין יודע לקרוא את הדקויות של רישומי המוניטור, להבין מתי בדיוק חלה ירידה באספקת החמצן לתינוק שנולד, או להוכיח בבית המשפט את רגע הכשל המדויק של הצוות.

במשרד עורכי דין גוטמן-אמיר ושות' אנו מעמידים לרשותכם מעטפת מקצועית שלמה, המשלבת חשיבה יצירתית ויסודית יחד עם חוות דעת של טובי המומחים – נאונטולוגים, נוירולוגים ומיילדים מהשורה הראשונה. אנחנו צוללים לתוך כל פרט בתיק הרפואי, בודקים כל החלטה שהתקבלה בחדר הלידה, ובונים עבורכם אסטרטגיה מנצחת מתוך היכרות מעמיקה מבפנים עם עולם הרפואה והמשפט.

אנחנו פועלים מתוך שליחות, במטרה להשיג פיצויים שיבטיחו את עתיד ילדכם וללא סיכון כלכלי מצידכם – את שכר הטרחה תשלמו רק במקרה של הצלחה בתביעה.

אם יש לכם ספק לגבי הטיפול שקיבלתם והנזק שנגרם לילדכם, אנחנו כאן עבורכם. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון 03-6222927 לשיחת ייעוץ אישית, ללא עלות וללא התחייבות.

"ברצוננו להודות לכם על עבודתכם. ליוויתם אותנו במקצועיות, ביסודיות וברגישות עד להכרעה הטובה ביותר עבורנו. במהלך כל התהליך שמרתם על קשר, שיתפתם אותנו בהתפתחויות השונות ואף דרשתם בשלומנו. מודים לכם מאד ומאחלים לכם הצלחה בהמשך הדרך" (משפחת י.)