סוגי התביעות
רשלנות רפואית
במהלך הלידה
החמצת מומים
גנטיים
מומים גנטיים עלולים להגיע אל העובר בירושה, בעיקר אם הם מופיעים אצל שני ההורים, ולהתפתח באופן חמור ובלתי ניתן לטיפול. סיכונים אלו עלולים להתרחש בעיקר כאשר מדובר בלידה מאוחרת (גילאי 35 ומעלה) או בהפריה חוץ גופית, אך גם בלידות "רגילות" או אם ישנה נטייה גנטית במשפחה ולאו דווקא אצל ההורים עצמם.
במקרים של הפריה חוץ גופית (IVF) על הרופא ליידע את ההורים כי ניתן לבצע בדיקה גנטית של הביצית המופרית, ולשלול – עוד לפני ההחזרה שלה לרחם – תסמונות גנטיות וכרומוזומליות כגון תסמונת דאון. אבחון כזה, עוד לפני ההשרשה, מאפשר להורים להימנע מלכתחילה מהחזרה לרחם של עובר פגוע.
במקרים של מחלות גנטיות במשפחה, על הרופא להפנות לייעוץ גנטי, ליידע על כל הבדיקות האפשריות (לדוג' בדיקה מורחבת, ריצוף גנטי, PGD או בדיקה גנטית של העובר עצמו כמו NIPT), לשלוח בהתאם לצורך לבדיקות נוספות (כמו מי שפיר או סיסי שיליה), ובהתאם לממצאים להחליט לגבי המשך ההיריון או בדיקות מקיפות והדוקות במהלכו.
חשוב להבין שבשום מקרה האחריות אינה של ההורים ליידע את הרופא, אלא להפך. לידה של תינוק פגוע בשל החמצת מומים מכיוון שההורים לא נשלחו לבדיקות המתאימות הינה רשלנות רפואית.
שיתוק מוחין
כתוצאה
מרשלנות
רפואית
בחלק לא קטן מהמקרים, שיתוק מוחין היה יכול להימנע באמצעות טיפול נכון במהלך הלידה. אמנם מדובר בתופעה נדירה יחסית, ובחלק מהמקרים היא בלתי נמנעת, אך בחלקם היא תוצאה ישירה של רשלנות, הנובעת מאיחור למשל בחילוץ עובר סובל מהרחם, מאיחור בביצוע ניתוח קיסרי למרות שהופיעו סימנים המעידים על עובר במצוקה, או באי מניעת לידת פג.
כאשר העובר נתון במצוקה ומוחו אינו מקבל די חמצן, קיים חלון זמן קצר מאד שבו ניתן עדיין ליילד אותו לפני שהמוח נפגע באופן בלתי הפיך. על פי רוב אנחנו מדברים על פרק זמן של חצי שעה. במקרים שבהם היתה מצוקה בשלב כלשהו מעת ההגעה לבית החולים ועד לסיום הלידה, יש לתת את הדעת האם היתה אפשרות למנוע את הנזק על ידי סיום הלידה מהר יותר (ניתוח קיסרי, לידת ואקום וזירוז הלידה באמצעות תרופות).
רשלנות רפואית במהלך הלידה עלולה להוביל גם לנכות בשתיים או ארבע הגפיים, בעיות מוטוריות ומנטליות קשות, או עיכוב התפתחותי משמעותי.
נזקי פגות קשים
החמצת מומים
בבדיקות
אולטרסאונד
תסמונת דאון
מחלות זיהומיות
בהיריון
מחלות זיהומיות בהיריון – כמו GBS או E-COLI, ליסטריה ו-CMV – עלולות לסכן הן את העובר והן את האם, ולכן חשוב לזהות אותן בהקדם, לטפל בהן ובמידת האפשר להימנע מהן. ישנם לא מעט מקרים שבהם גם כשהאם היתה בריאה לחלוטין, העובר נפגע כתוצאה מזיהום שחדר אליו במהלך תקופת ההיריון והנזק הוא בלתי הפיך.
על הרופא המטפל ליידע על כן את האם על הזיהומים האפשריים (למשל, אם האם עובדת בפעוטון, נוטלת אנטיביוטיקה או סובלת מחום לקראת סוף ההיריון), להנחות אותה במידת האפשר כיצד להימנע מהם (למשל תזונה מתאימה, לשלוח אותה לבדיקות הרלוונטיות (שתן ודם לדוג'), לפענח אותן כראוי ולקבוע טיפול מתאים במידת הצורך.
היה והתינוק נולד פגום או שמת כתוצאה ממחלה זיהומית במהלך ההיריון, על אחת כמה וכמה במידה והאם חשופה לסיכונים כאלו ולא קיבלה את ההנחיות הדרושות או עברה את הבדיקות הנדרשות, הרי שמדובר כאן ברשלנות רפואית.
אי מניעת
ספינה ביפידה
נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההיריון (לרוב בחודש הראשון) מונעת מומים רבים בעמוד השדרה של העובר, לרבות שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida). בשנת 2000 פרסם משרד הבריאות חוזר בנושא זה, אשר נועד להנחות רופאי נשים ומשפחה כיצד ליידע ולהבטיח כי הטיפול בחומצה פולית יינתן למטופלות שלהן.
במקרים שבהם האם לא קיבלה המלצה על נטילת חומצה פולית ונולד לה ילד עם שדרה שסועה, מדובר ברשלנות רפואית. במשרדינו טופלו ילדים רבים כאלה והפיצוי ששולם להם בסיום הליך המשפטי עמד, על פי רוב, על מיליוני שקלים לכל ילד.