מדי שנה נולדים בישראל ילדים רבים הסובלים מנזקים שנגרמו בשל איחור ביילוד של עובר שסובל ממצוקה ברחם, כשהגורם לאיחור בחילוץ העובר הוא הצוות המטפל שלא שם לב למוניטור, שהתעלם מתלונות של האם, זנח אותה לזמן ממושך ללא בדיקה, או שהתרשל בפענוח של המוניטור – מדובר ברשלנות המצדיקה קבלת פיצוי כספי גבוה.
בתחילת שנות ה-90 "התגייסו" גניקולוגיים מרחבי העולם על מנת לקבוע רף רפואי גבוה שיקשה מאוד להוכיח שדווקא הסתבכות הלידה היא זו שגרמה לנזק לילד. אחד התנאים הקיצוניים שם קבע לדוגמה, שגם אם הוכח שהתינוק סבל במהלך הלידה ממצוקה קשה שלא טופלה במועד, הוא והוריו יזכו בפיצוי רק אם הנכות שנגרמה לילדם חמורה וכוללת שיתוק בכל ארבע הגפיים.
כתוצאה מכך, במהלך שנים רבות נמנע פיצוי מקבוצות הורים שילדיהם נולדו עם מומים חמורים פחות, למשל עם עיכוב התפתחותי ניכר, אף שהציגו ראיות מכריעות לרשלנות הרופאים בלידה.
בעשור האחרון פורסמו מחקרים של נוירולוגים שערערו את העמדה הקיצונית הזאת, ובהתאם חל שינוי של ממש בעמדת הקהילה הרפואית, והוא השפיע וחלחל גם אל בתי המשפט בארץ ובעולם.
בהתאם לשינוי המגמה ברפואה, הצלחנו לקבל בכמה מקרים פיצויי של מיליוני שקלים, גם בעבור הורים שילדם סובל מפיגור שכלי ללא נכות מוטורית, עקב איחור רשלני בזמן לידתם.
מחדל המבחנות – אחריות בית החולים
באפריל 2023 פרסם משרד הבריאות את מסקנות ועדת הבדיקה למחדל ההפריה החוץ גופית בבית החולים אסותא שבראשון לציון. המסקנה העיקרית בדו"ח, היתה שהשיקול הכלכלי של
