הנצחונות שלנו
רשלנות רפואית במהלך הלידה
לקוחה של משרדנו סובלת משיתוק מוחין קשה בארבעת הגפיים (Quadriplegia) ומפיגור שכלי. הסיבה לכך היא מחסור באספקת החמצן למוחה במהלך הלידה, מצב המכונה תשניק סב לידתי. הצוות הרפואי התעלם מסימנים שהעידו על מצוקה עוברית: האטות בדופק העובר, זיהום מי השפיר בצואה עוברית (מים מקוניאליים) וחוסר התקדמות של הלידה במשך מספר שעות. התעלמות מסימני אזהרה אלה גרמה לעיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, אשר לו היה מבוצע בזמן, היה מאפשר ליילד את התינוקת לפני שמוחה נפגע. בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה לפיצוי של מיליוני שקלים.
החמצת מומים בבדיקות אולטרסאונד
בשליש השלישי של ההיריון נתגלה בבדיקות האולטרסאונד כי העובר קטן ביחס לגיל ההיריון. ההסבר שניתן היה כי השליה אינה מתפקדת היטב ולכן מונעת ממנו לגדול. השערה זו לא נבדקה ורק לאחר הלידה נתגלה כי מבנה מוחו של העובר פגוע מאוד. לטענת ההורים, לו הייתה מתבצעת בדיקה של תפקוד השליה כדי לאשר או לשלול את ההשערה כי היא אינה מתפקדת כראוי, היה מתגלה כי מקור הבעיה אינו שלייתי, והבירור היה מופנה לעובר עצמו. במסגרת זו היה מקום לבצע בדיקה מקיפה המכוונת למערכת העצבים המרכזית של העובר הכוללת כמובן גם את מוחו. גילוי המום הקשה במבנה המוח היה מאפשר להורים לקבל היתר ולהפסיק את ההיריון. ההליך המשפטי הסתיים בפיצויים של מיליוני שקלים.
לקראת סוף ההיריון, טכנאית ביצעה ללקוחתנו בדיקת אולטרסאונד ובה עלה החשש כי מבנה המוח של העובר "אינו רגיל". למרות שהומלץ לבצע יום למחרת סקירה מכוונת ומקיפה למוח על ידי רופא מומחה, סקירה כזו לא בוצעה והמומים המוחיים לא זוהו. מאחר ולא הושלם האבחון, לא ניתן היה להסביר להורים על הפרוגנוזה הצפויה והם לא יודעו על אפשרותם וזכותם לביצוע הפסקת הריון.
בתביעה נטען, כי כאשר הורים צריכים לקבל החלטה להפסיק את ההיריון, לא ניתן לצפות כי הם יסתפקו בהסברים מעורפלים וסתמיים, אלא שיש להשלים את הבירור עד תומו ורק בהתאם לממצאיו יש להפנות לוועדת על להפסקת הריון.
בשל רשלנות הנתבעת נולדה התינוקת כשהיא לוקה בשיתוק מוחין בפלג גופה השמאלי וסובלת מפיגור שכלי קל ואפילפסיה. ביהמ"ש המחוזי פסק ללקוחתנו פיצוייים בסך של מיליוני שקלים.
לקוח של משרדינו סובל מחסר של קורת המוח (agenesis of corpus callosum). כאשר קורת המוח חסרה, היעדרה משנה את צורת המוח כולה, ובמיוחד את צורת חדרי המוח המקבלים מראה ייחודי המכונה "כובע הנזיר". תופעה נדירה זו ניתנת לאבחון ללא קושי בסקירת מערכות. במקרה זה הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם מממדיו הזעירים של ראש העובר, המהווים סימן מוקדם ומחשיד לבעיה בהתפתחות המוח, ולא הפנה את האם לבדיקת אולטרסאונד המכוונת למוח העובר, שהייתה יכולה לזהות כי קורת המוח חסרה. חסר בקורת המוח הינו מום המאפשר הפסקת הריון. בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
רשלנות רפואית במהלך ההיריון
ידוע כי מומים לבביים מסוימים (ASD+VSD) מופיעים במקרים רבים אצל ילדים החולים בתסמונת דאון. לפיכך, אבחון של מומים אלו במהלך סקירת מערכות מחייב להפנות את המטופלת לביצוע דיקור מי שפיר לשלילת תסמונת דאון. במקרה זה, כישלון הרופא באי אבחונם של המומים הלבביים של העוברית, גרמו לכך שהלקוחה שלנו לא הופנתה לבדיקת מי שפיר ובשל כך נמנעה ממנה היכולת לבצע הפסקת הריון בגין תסמונת דאון. התביעה הסתיימה בפיצוי של מיליוני שקלים לילדה ולהוריה.
בזמן הריונה הופנתה לקוחתנו לסקירת מערכות. אולם בניגוד להוראות משרד הבריאות, במהלך הבדיקה לא נבדק לבו של העובר. כתוצאה מכך החמיץ הרופא מום לב קשה במיוחד, אשר בא לידי ביטוי בהיצרות של אבי העורקים. מום כזה הינו סיבה מספקת לקבלת אישור הוועדה להפסקת הריון. בסופו של דבר המום הלבבי גרם לפגיעה באספקת הדם למוח, התינוקת סבלה מפגיעה נוירולוגית קשה מאוד ובגיל 18 היא נפטרה. בתום הטיפול המשפטי שולם למשפחה פיצוי של מיליון וחצי ש"ח.
משרדנו תבע את הצוות הרפואי מטפל משום שלא יידע את לקוחתנו כי בשל הפרעת לחץ הדם הקשה שממנה היא סובלת, אם היא תהרה שוב היא צפויה לסבול מהפרדות שליה ורעלת הריון. חמור מכך, הצוות אף סייע לה להרות בפעם השישית, על ידי מתן טיפולי פריון.
לאחר שהופיעו מצבים מסכני חיים אלה, היה חובה להציל את האם ולסיים את ההיריון בניתוח קיסרי בשבוע ה-30, למרות סיכוני הפגות הצפויים. בעקבות תביעה שהגשנו בגין נזקי הפגות הקשים שמהם סובלת התינוקת, הכוללים שיתוק מוחין ופיגור שכלי, קבלה המשפחה פיצוי של מיליוני שקלים.
בנם של לקוחתנו סובל מפיגור שכלי קשה, בעיות מוטוריות וליקוי שמיעה, לאחר שבמהלך ההריון נדבק מאמו מזיהום בווירוס ה-CMV.
בתביעה נטען כי ניתן היה למנוע את הנזק למוחו של העובר, לו רופאי הנתבעת היו מנחים את האם, ששימשה לפרקים כסייעת לגננת, לשמור על כללי היגיינה פשוטים. הוכח כי הדרכה פשוטה בנושא היגיינה מונעת בין 85 ל-100 אחוזים ממקרי ההדבקה בנגיף, וכי היענות נשים הרות להמלצה זו הינה מלאה.
עוד ניתן היה למנוע את הנזק, לו רופאי הנתבעת היו נותנים דעתם לזיהום בגרון שפקד את האם במהלך הריונה, או לפיגור בהתפתחותו התוך רחמית של העובר (IUGR) ומפנים אותה לבדיקת TORCH אשר הייתה מזהה את נוכחות הנגיף CMV בגופה. נוכח הפרוגנוזה הגרועה הצפויה לעובר, היה מתקבל אישור הוועדה להפסת הריון. ולא רק זאת, בתביעה נטען באמצעות חוות דעת מומחה כי בוצע ניסיון לזייף את הרשומות הרפואיות באמצעות עריכתן או שכתובן בדיעבד, מעשה המהווה לכאורה עבירה פלילית של "רישום כוזב ברשומות הרפואיות (ס' 28(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996). בסוף ההליך קבלו ההורים פיצוי של מיליון וחצי שקלים.
ל-15 אחוזים מהנשים יש סוג דם עם גורם RH שלילי (RH Negative). כאשר דמה של אישה הרה עם גורם RH שלילי בא במגע עם דם עובר שיש לו גורם RH חיובי (RH Positive) היא תפתח נוגדנים כנגד תאי הדם של העובר. כך, בהריונותיה העתידיים יתקפו נוגדנים אלה כל עובר שסוג הדם שלו הוא RH חיובי ויגרמו לו למחלה המולטית קשה (אנמיה) העשויה לגרום לנכות חמורה או אף למוות.
על מנת למנוע מהאם ליצור נוגדנים אשר יתקפו את העובר, קבע משרד הבריאות כי יש לתת לנשים עם דם מסוג RH שלילי בהריונן הראשון חיסון המכונה אנטי D, בשבוע ה-28 להריון. לקוחה של משרדנו, שלה דם עם גורם RH שלילי, קיבלה את החיסון רק בשבוע 32 להריון, שבוע שבו למרבה הצער כבר נוצרו בגופה אותם הנוגדנים. מחדל זה הביא לכך שכל הריונותיה הבאים הסתיימו במות העובר או בלידת תינוק פגוע מאוד. בסיום הטיפול המשפטי זכתה המשפחה בפיצוי של מיליוני שקלים.
החמצת מומים גנטיים
לקוח של משרדנו סובל מעיוות מולד של עצמות הגולגולת והפנים, הנלווה למחלה גנטית חסרת מרפא. במקרה זה, הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם ממבנה הגולגולת החריג (בצורת משולש (Trigonicephaly) ומהמרחק הקצר בין עיניו של העובר (Hypertelorism) המהווים סימן מוקדם ומחשיד למחלה גנטית ולא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי, שבסופו הייתה ניתנת להם האפשרות לבצע הפסקת הריון. בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
אבחון של אגני כליה מורחבים במהלך סקירת מערכות הוא סימן מחשיד לבעיה כרומוזומלית אצל העובר. ממצא כזה מחייב הפנייה לסקירת מערכות מורחבת לחיפוש פגיעות נוספות, והפניה לייעוץ גנטי. לקוח של משרדנו נולד כשהוא סובל מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי עמוק, הניתנת לגילוי במהלך ההיריון באמצעות בדיקת מי שפיר. במקרה זה, נתגלתה בסקירת מערכות רגילה הרחבה של אגני הכליה, אולם הרופא לא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי ולא בוצעה בדיקת מי שפיר כנדרש. מסיבה זו לא נמסר להורים מידע נכון על מצבו של העובר והם לא יכלו לקבל היתר להפסקת ההריון. בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
לקוחה של משרדנו נולדה כשהיא סובלת מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי קשה. במהלך ההריון עברה אמה של הילדה מספר בדיקות אולטרסאונד אשר הראו עיכוב משמעותי וסימטרי בהתפתחות העובר ברחם. במצב זה עולה החשד כי העובר סובל מתסמונת על רקע גנטי ויש להציע להורים לפנות לייעוץ ובירור גנטי. תחת זאת הסתפקו הרופאים במעקב הריון שגרתי וגילוי התסמונת הוחמץ. לו הייתה מאובחנת התסמונת במהלך ההריון, היה ניתן לקבל אישור להפסקת ההריון. בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה בפיצוי של מיליוני שקלים.
לקוח של משרדנו סובל ממום במבנה המוח האופייני לתסמונת גנטית חשוכת מרפא. פגיעה במבנה המוח אופיינית לתסמונות גנטיות רבות, ועל כן ישנה חשיבות רבה לבדיקה קפדנית של המוח במהלך סקירת מערכות, המאפשרת לאתר מומים חמורים כגון אלו. במקרה זה, הרופא שביצע את סקירת המערכות רשם בדו"ח הבדיקה כי חדרי המוח תקינים, וזאת למרות שבתסמונת זו לא ייתכן שהם היו בצורה או בגודל תקין. בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים משום שבשל טעותו של הרופא, נמנעה מהם האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון.
תביעה שהגישו מטעם משרדנו הורים לילד החולה במחלת ניוון שרירים על שם דושן הסתיימה בימים אלו בפיצוי של מיליוני שקלים.
דושן הינה מחלה גנטית קשה וחשוכת מרפא אשר גורמת לאובדן הדרגתי של כוח השרירים. סימני המחלה באים לידי ביטוי בגילאי 5-3, חולשת השרירים מתקדמת וגוברת עד שיתוק מלא של ארבעת הגפיים, לאחריה מגיעה הדרדרות לבבית ונשימתית עד כדי מוות בשל אי ספיקת לב ואי ספיקה נשימתית בעשור השני לחיים.
באמצע שנות ה-2000 ניתן היה לאתר את הגן (המוטציה) האחראי למחלה באמצעות ריצוף גנטי מלא של הגן. לאחר איתור המוטציה צריך היה להציע להורים לבצע, עוד לפני ההריון, אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) שבו תהליך ההפריה מתבצע מחוץ לרחם, ולאחריו מוחזרות רק ביציות מופרות שאינן נושאות את המוטציה למחלה. במקרה זה, למרות פניות חוזרות ונשנות של ההורים למכון הגנטי בבית חולים בדרום הארץ, נאמר להם כי אין יכולת להציע להם בדיקה לאיתור הגן הפגוע.
תשובה שגויה זו מנעה מההורים את האפשרות לדעת על קיומו של ריצוף גנטי, ומנעה מהם את היכולת לבצע בדיקה זו עוד לפני ההריון. בשל מחדל זה, להורים, אשר להם כבר ילד הסובל מאותה תופעה, נולד בן נוסף החולה גם הוא במחלת דושן.
ההלכה בישראל מחייבת יועצים גנטיים ורופאים המטפלים בנשים הרות, ליידע הורים בנוגע לאפשרות לבצע בדיקות גנטיות חדשניות שימנעו לידת ילדים פגועים, גם אם בדיקות אלו אינן ממומנות על ידי סל הבריאות ומבוצעות רק באופן פרטי. חובה זו חלה גם ביחס לנשים צעירות ללא שום סיכון ללידת ילד פגוע, משום שההנחה היא שההורים זכאים להחליט בעצמם אלו בדיקות לבצע ואלו לא. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה זה, שבו כבר היה ידוע על ילדים אחרים במשפחה החולים במחלה קשה וסופנית זו.
מחלת קנוון (Canavan) היא מחלה ניוונית תורשתית שכיחה (1 מכל 90 אשכנזים הוא נשא) וחסרת מרפא. המחלה גורמת לניוון פרוגרסיבי של המוח החל בחודשים הראשונים לחיים, ובסופב אובדן יכולות מוטוריות, עיוורון, חירשות, אפילסיה והפרעות בבליעה.
בישראל מקובל לבדוק נשאות למחלת קנוון בבני זוג ששניהם אשכנזים או אשכנזים באופן חלקי. מאחר ואם שני ההורים נשאים קיים סיכון של 25% ללידת ילד חולה, מומלץ להם לבצע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה כדי לבדוק האם העובר עלול ללקות במחלה. במידה ונמצא כי העובר חולה במחלה, האם מופנית להפסקת הריון.
בדיקת מי שפיר שבוצעה ללקוחותינו, אשר שניהם נשאים של מחלת קנוון, קבעה כי העוברית אינה חולה במחלה, אולם התינוקת נולדה כשהיא חולה בקנוון. משדרנו הגיש תביעה בשם ההורים לאחר שהתברר כי השיטה שננקטה במכון הגנטי הייתה מיושנת ופחות אמינה מבדיקה בשיטה חדשנית כמו שיטת הריצוף (טכניקה של בדיקת מלוא אבני בניין הדי.אן.איי) שהייתה אף היא בשימוש באותה שנה. בשל מחדל זה שולם להורים ולידה פיצוי של מיליוני שקלים.
אי מניעת ספינה ביפידה
נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההריון מונעת מומים רבים בעמוד השדרה. כך, למשל, ניתן למנוע את מרבית המקרים של שדרה שסועה, או בשמה הרפואי ספינה ביפידה (Spina Bifida). כאשר ידוע אישה מסוימת עלול לסבול מחוסר בחומצה פולית (על רקע גנטי, תזונתי, משקל עודף או אנמיה), מורה משרד הבריאות להמליץ על חומצה פולית במינון של פי 10 מהנורמה. מינון כזה יכול למנוע את מרבית המומים (עד 85%) בעמוד השדרה של העובר גם במקרים אלו. לקוחה של משרדנו סבלה במשך שנים ממחסור בחומצה פולית, אולם רופאיה המליצו לה על המינון הרגיל שלא היה בו די כדי למנוע היווצרות של מום קשה בעמוד השדרה של העובר (ספינה ביפידה). בסיום ההליך המשפטי קיבלו הילד והוריו פיצוי של מיליוני שקלים.
נטילה של חומצה פולית לפני ובתחילת ההריון מונעת מומים רבים בעמוד השדרה, לרבות שדרה שסועה ("ספינה ביפידה"). בשנת 2000 פרסם משרד הבריאות תדריך וחוזר בנושא זה, אשר נועד להנחות רופאי נשים ומשפחה כיצד ליידע ולהבטיח כי הטיפול בחומצה פולית יינתן למטופלות שלהן. למרות זאת, הרופא שטיפל באמא לא המליץ לה על טיפול בחומצה פולית. בעקבות מחדל זה, התינוק נולד עם שדרה שסועה והוריו זכו בפיצוי של מיליוני שקלים.
את מרבית המקרים של שדרה שסועה ("ספיה ביפידה") ניתן למנוע כיום על ידי נטילה של חומצה פולית (ויטמין B9) לפני ובתחילת ההיריון. למרות שמדובר במום שכיח בישראל, ולמרות ההמלצות בנושא שניתנו ברחבי העולם כבר בשנות ה-90, התמהמה משרד הבריאות בפרסום ההמלצות עד שנת 2000. בתקופה זו נולדו ילדים רבים הסובלים משדרה שסועה. במשרדנו טופלו ילדים רבים הסובלים מבעיה זו, והפיצוי ששולם להם בסיום הליך המשפטי עמד על פי רוב על מיליוני שקלים לכל ילד.
