איתור מצוקה עוברית בזמן עשוי להפחית מאוד תחלואה ותמותה עוברית ולכן עלינו לעמוד על זכותנו להיות מעורבים בקבלת ההחלטות בענייננו במהלך הלידה. יש לציין כי על פי חוק על הרופא להעביר לאם את כל המידע הדרוש להצלחת תהליך הלידה, בכל חלקיו.
חשוב לזכור, כי הרופאים והצוות המטפל הם לרוב אנשי מקצוע מעולים המעוניינים בכל לבם לעשות טוב, אבל הם בסופו של דבר בני אדם שאינם חפים מטעויות, בין אם כתוצאה מעייפות, לחץ או סתם חוסר תשומת לב. לכן אסור לנו להתעלם מנורות אדומות במהלך הטיפול, וחשוב מאוד שנדע לדרוש ולקבל מהרופא תשובות הגיוניות ומשביעות רצון.
נורות אדומות אלו הן למשל:
- הריון שנמשך מעבר למועד הלידה הצפוי (במיוחד לאחר שבוע 41).
- הופעה חוזרת ונשנית של סימני מצוקה בניטור דופק העובר, לאורך השעות שקדמו ללידה.
- הופעה של מים מקוניאליים (מי שפיר שזוהמו בצואת העובר בשל מצוקה ממנה הוא סבל).
- עליית החום של האם בזמן הלידה או בסמוך אליה.
- התארכות ממושכת מהצפוי של הלידה.
ויש כמובן עוד רבות נוספות.
לעתים רבות מדי, רשלנות רפואית נוצרת כתוצאה של שרשרת אירועים, שכמו אפקט הדומינו מביאים לבסוף לתוצאות הרות אסון. גם אם אין אחריות משפטית על ההורים במקרים חריגים אלו, כדאי ומומלץ להיות עירניים במהלך כל תקופת ההיריון ובעיקר לקראת הלידה, לקרוא חומר רפואי עדכני, לבקש, לשאול, לדרוש, אפילו להיות נודניקים, כדי שחס וחלילה לא תפספסו ולו בדיקה אחת או תרופה אחת או המלצה אחת שהיתה יכולה לשנות את כל מהלך חייכם וילדכם.
