איחור באבחון התקף לב בבחור צעיר עיכב את הטיפול וגרם נזק בלתי הפיך ללב

צעיר סובל מגורמי סיכון למחלת לב כלילית[1] (השמנת יתר, אסטמה ורקע משפחתי), הגיע לבית החולים של הנתבעת כשהוא סובל מתסמינים אופייניים לאוטם שריר הלב. ממצאים אלו נתמכו גם בתוצאות הבדיקות האקוקרדיוגרפיות, האלקטרוגרפיות ובדיקות הסמנים שבוצעו בביה"ח עצמו.

אף על פי כן, צוות בית החולים לא ביצע אבחנה מבדלת כמתחייב, ובשל כך טעה עת אבחן כי התובע לקה ב- Myocarditis (דלקת בשריר הלב), וזאת על אף שהתובע כלל לא סבל מתסמיני מיוקרדיטיס, וכל ממצאי הבדיקות שבוצעו לו, הראו זאת.

רק כ- 24 שעות לאחר שהתובע אושפז בביה"ח, ולאחר שכבר נגרם לתובע נזק לבבי משמעותי ובלתי הפיך בין כותלי בית החולים, החליט צוות בית החולים לערוך לו צנתור. יוכח כי כל אותן אינדיקציות שהצדיקו ביצוע צנתור, היו קיימות כבר כאשר הגיע התובע לחדר המיון של בית החולים, כמעט יממה קודם לכן. התיק הסתיים בפיצוי של כמיליון ₪.

[1] מחלת לב כלילית-  היצרות או סתימה בעורק כלילי אחד או יותר, הגורמת לתפקוד לקוי או לנזק לשריר הלב העורקים הכליליים, שהם עורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, נפגעים מתהליך הנקרא טרשת עורקים  בו הולך העורק ונסתם.

גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן