בדיקה בלבד

דוגמאות לתביעות שזכינו בהם

במהלך לידה התעלם הצוות רפואי מסימני מצוקה של העובר הסובל כיום משיתוק מוחין קשה
לקוחה של משרדינו סובלת משיתוק מוחין קשה בארבעת הגפיים (Quadriplegia) ומפיגור שכלי. הסיבה לכך היא מחסור באספקת החמצן למוחה במהלך הלידה. מצב זה מכונה תשניק סב לידתי Asphyxia)). הצוות הרפואי התעלם מסימנים שהעידו על מצוקה עוברית: האטות בדופק העובר Late decelerations)), זיהום מי השפיר בצואה עוברית (מים מקוניאליים – Meconium water) וחוסר התקדמות של הלידה במשך מספר שעות. התעלמות מסימני אזהרה אלא גרמה לעיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, אשר לו היה מבוצע בזמן, היה מאפשר ליילד את התינוקת, לפני שמוחה נפגע. בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה לפיצוי של מיליוני שקלים.
ניטור הלב במהלך לידת תאומים הופסק והרופאים החמיצו אפשרות למנוע טרגדיה קשה
בחלק קטן מהמקרים מתפתחים שני עוברים בתוך שליה אחת ובאותו שק הריון. הריון תאומים מסוג זה הוא הריון בסיכון. אחד הסיכונים המשמעותיים הוא הסתבכות חבלי הטבור של שני העוברים המונעת זרימת דם תקינה לשתיהן. למרות שהיה ידוע כי חבלי הטבור החלו להסתבך זה בזה, הפסיק צוות בית החולים את פעולת המוניטור מספר שעות לפני הלידה. כאשר חודשה סוף סוף פעילות המוניטור, נתגלה כי אחת התאומות כבר נפטרה ואחותה נולדה עם שיתוק מוחין Cerebral palsy) – CP). אלמלא מחדל זה היה ניתן להבחין במצוקתן של העובריות בזמן, ולבצע ניתוח קיסרי דחוף אשר היה יכול להציל אותן. בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוקת שנותרה בחיים והוריה לפיצוי של מיליוני שקלים.
בסקירת מערכות לא נבדק הלב והתינוקת נולדה עם מום לבבי קשה
בזמן הריונה הופנתה לקוחתנו לסקירת מערכות. אולם, בניגוד להוראות משרד הבריאות, במהלך הבדיקה לא נבדק ליבו של העובר. כתוצאה מכך החמיץ הרופא מום לב, קשה במיוחד, אשר בא לידי ביטוי בהיצרות של אבי העורקים. מום כזה הינו סיבה מספקת לקבלת אישור הועדה להפסקת הריון. המום הלבבי גרם לפגיעה באספקת הדם למוח. התינוקת סבלה מפגיעה נוירולוגית קשה מאד ובגיל 18 היא נפטרה. בתום הטיפול המשפטי שולם למשפחה פיצוי של מיליון וחצי ₪.
יולדת הגיעה לבית החולים עם דימום קשה אך הרופאים התמהמהו בביצוע ניתוח קיסרי
לקוחה של משרדנו סובלת משיתוק מוחין ופיגור כתוצאה מתשניק (פגיעה באספקת דם וחמצן למוח) במהלך לידתה. לקראת סוף הריונה הגיעה אימה לבית החולים עם דימום חזק שנגרם בשל הפרדות השלייה מדופן הרחם. היפרדות שלייה אינה מאפשרת אספקת דם לעובר, לכן במקרה זה היה על הרופאים לבצע מיד ניתוח קיסרי, אולם הם לא פעלו כך. בסיום ההליך המשפטי, זכתה התינוקת והוריה בפיצוי של מיליוני שקלים. במהלך השנים טיפל משרדנו במקרים נוספים בהם גרמה היפרדות שלייה נזק כבד לעובר בסמוך ללידה.
בסקירת מערכות לא נבדק הלב והתינוקת נולדה עם מום לבבי קשה
בזמן הריונה הופנתה לקוחתנו לסקירת מערכות. אולם, בניגוד להוראות משרד הבריאות, במהלך הבדיקה לא נבדק ליבו של העובר. כתוצאה מכך החמיץ הרופא מום לב, קשה במיוחד, אשר בא לידי ביטוי בהיצרות של אבי העורקים.

מום כזה הינו סיבה מספקת לקבלת אישור הועדה להפסקת הריון. המום הלבבי גרם לפגיעה באספקת הדם למוח. התינוקת סבלה מפגיעה נוירולוגית קשה מאד ובגיל 18 היא נפטרה.

בתום הטיפול המשפטי שולם למשפחה פיצוי של מיליון וחצי ₪.
סקירת מערכות רשלנית גרמה להחמצה של מום במוחו של העובר
לקוח משרדינו סובל ממום במבנה המוח האופייני לתסמונת גנטית חשוכת מרפא. את המום המוחי ניתן וצריך היה לאבחן בסקירת מערכות, במהלך בדיקת גודלם וצורתם של חדרי המוח של העובר.

פגיעה במבנה המוח אופיינית לתסמונות גנטיות רבות ועל כן ישנה חשיבות רבה לבדיקה קפדנית של המוח במהלך סקירת מערכות. במקרה זה, הרופא שביצע את סקירת המערכות רשם בדו"ח הבדיקה כי חדרי המוח תקינים, וזאת למרות שבתסמונת זו לא ייתכן שהם היו בצורה או בגודל תקין.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים משום שבשל טעותו של הרופא במהלך ההיריון, נמנעה מהם האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון.
התעלמות מממדים קטנים של ראש העובר מנעה זיהוי של פגם התפתחותי חמור במוחו לקוח של משרדינו סובל מחסר של קורת המוח (agenesis of corpus callosum).
כאשר קורת המוח חסרה, העדרה משנה את צורת המוח כולה, ובמיוחד את צורת חדרי המוח שמקבלים צורה ייחודית המכונה 'כובע הנזיר', הניתנת לאבחון ללא קושי בסקירת מערכות. במקרה זה הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם מממדיו הזעירים של ראש העובר, המהווים סימן מוקדם ומחשיד לבעיה בהתפתחות המוח, ולא הפנה את אמו של התינוק לבדיקת אולטרה סאונד המכוונת למוח העובר (שהייתה יכולה לזהות כי קורת המוח חסרה). חסר בקורת המוח הינו מום המאפשר הפסקת הריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
רופאים החמיצו תסמונת גנטית קשה משום שלא בדקו מדוע העובר הפסיק להתפתח לקוחה של משרדינו נולדה כשהיא סובלת מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי קשה.
במהלך ההריון עברה אמה של הילדה בדיקות אולטרה סאונד אשר הראו עיכוב משמעותי וסימטרי בהתפתחות העובר ברחם IUGR) – .(Intra Uterine Growth Restriction במצב זה יש לחשוד כי העובר סובל מתסמונת על רקע גנטי ולהציע להורים לפנות לייעוץ ובירור גנטי. תחת זאת הסתפקו הרופאים במעקב הריון שגרתי וגילוי התסמונת הוחמץ. לו הייתה מאובחנת התסמונת במהלך ההריון, היה ניתן לקבל אישור להפסקת ההריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה בפיצוי של מיליוני שקלים.
התעלמות מהדמיה של אגני הכליה מורחבים בסקירת מערכות מנעה זיהוי של תסמונת גנטית
אבחון של אגני כליה מורחבים במהלך סקירת מערכות, הוא סימן מחשיד לבעיה כרומוזומלית אצל העובר. ממצא כזה מחייב הפנייה לסקירת מערכות מורחבת, לחיפוש פגיעות נוספות, והפניה לייעוץ גנטי. לקוח של משרדנו נולד כשהוא סובל מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי עמוק.

תסמונת זו ניתנת לגילוי במהלך ההריון (באמצעות בדיקת מי שפיר). במקרה זה, נתגלתה בסקירת מערכות רגילה, הרחבה של אגני הכליה אולם הרופא לא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי ולא בוצעה בדיקת מי שפיר. מסיבה זו לא נמסר להורים מידע נכון על מצבו של העובר והם לא יכלו לקבל היתר להפסקת ההריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
התעלמות ממבנה חריג של הגולגולת מנעה זיהוי של מחלה גנטית קשה
לקוח של משרדינו סובל מעיוות מולד של עצמות הגולגולת והפנים, הנלווה למחלה גנטית חסרת מרפא. במקרה זה הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם ממבנה הגולגולת החריג (בצורת משולש – Trigonicephaly) ומהמרחק הקצר בין עיניו של העובר (Hypertelorism), המהווים סימן מוקדם ומחשיד למחלה גנטית, ולא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי, שבסופו הייתה ניתנת להם האפשרות לבצע הפסקת הריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
החמצת מום לבבי מורכב גרמה ללידה של ילדה החולה בתסמונת דאון
ידוע כי מומים לבביים מסוימים (ASD+VSD) מופיעים במקרים רבים אצל ילדים החולים בתסמונת דאון. לפיכך, אבחון של מומים אלו במהלך סקירת מערכות, מחייב להפנות את המטופלת לביצוע דיקור מי שפיר לשלילת תסמונת דאון.

במקרה זה, כישלון הרופא באי אבחונם של המומים הלבביים של העוברית, גרמו לכך שהלקוחה שלנו לא הופנתה לבדיקת מי שפיר ובשל כך נמנעה ממנה היכולת לבצע הפסקת הריון בגין תסמונת דאון.

התביעה הסתיימה בפיצוי של מיליוני שקלים לילדה ולהוריה.
בית חולים לא ביצע אולטרה סאונד של מוח העובר ובכך מנע אפשרות להפסיק את ההיריון
בסוף ההיריון, טכנאית ביצעה ללקוחתנו בדיקת US בה עלה החשש שמבנה המוח 'אינו רגיל'. למרות שהומלץ לבצע למחרת סקירה מכוונת ומקיפה למוח על ידי רופא מומחה, סקירה כזו לא בוצעה והמומים המוחיים, לא זוהו. מאחר ולא הושלם האבחון, לא ניתן היה לתת להורים הסבר מלא ונכון לגבי האבחנה והפרוגנוזה הצפויה והם לא יודעו על אפשרותם וזכותם לפנות לוועדת על לשם ביצוע הפסקת הריון.

בתביעה נטען כי כאשר הורים צריכים לקבל החלטה להפסיק את ההיריון, לא ניתן לצפות כי הם יסתפקו בהסברים מעורפלים וסתמיים, אלא שיש להשלים את הבירור עד תומו ורק בהתאם לממצאיו יש להפנות לוועדת על להפסקת הריון. בשל רשלנות הנתבעת נולדה התינוקת כשהיא לוקה בשיתוק מוחין בפלג גופה השמאלי וסובלת מפיגור שכלי קל ואפילפסיה.

ביהמ"ש המחוזי פסק פיצוי בסך של מיליוני שקלים.
חשבו שהעובר קטן בגלל שהשלייה אינה מתפקדת אולם הבעיה הייתה שונה לגמרי – מום מוחי
בשליש השלישי של ההיריון נתגלה בבדיקות על קול כי העובר קטן ביחס לגיל ההיריון. ההסבר שניתן היה כי מדובר בעובר קטן משום שהשלייה אינה מתפקדת היטב ומונעת ממנו לגדול. השערה זו לא נבדקה ורק לאחר הלידה נתגלה כי מבנה מוחו של העובר פגוע מאד. לטענת ההורים לו הייתה מתבצעת בדיקה של תפקוד השלייה, בכדי לאשר או לשלול את ההשערה כי היא אינה מתפקדת כראוי, היה מתגלה כי מקור הבעיה אינו שלייתי, והבירור היה מופנה לעובר עצמו.

במסגרת זו היה מקום לבצע בדיקת על קול המכוונת למערכת העצבים המרכזית של העובר הכוללת כמובן גם את מוחו. גילוי המום הקשה במבנה המוח היה מאפשר להורים לקבל היתר ולהפסיק את ההיריון.

ההליך המשפטי הסתיים בפיצויים של מיליוני שקלים.
היה ניתן למנוע מום קשה לו היו מתפרסמות בזמן הנחיות לנטילת חומצה פולית
נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההריון מונעת מומים רבים בעמוד השדרה. כך למשל, ניתן למנוע באמצעות נטילה של חומצה פולית (ויטמין B9) את מרבית המקרים של שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida). למרות שמדובר במום שכיח בישראל ולמרות ההמלצות בנושא, שניתנו ברחבי העולם כבר בשנות ה- 90, התמהמה משרד הבריאות בפרסום ההמלצות בישראל עד שנת 2000 ובתקופה זו נולדו ילדים רבים הסובלים משדרה שסועה. אחד מאותם ילדים טופל במשרדינו וזכה בסיום ההליך המשפטי בפיצוי של מיליוני שקלים.
תינוק נולד עם שדרה שסועה משום שהרופא לא קיים את הנחיות משרד הבריאות בעניין נטילת חומצה פולית
נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההריון מונעת מומים רבים בעמוד השדרה, לרבות שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida). בשנת 2000 פרסם משרד הבריאות תדריך וחוזר בנושא זה, אשר נועד להנחות רופאי נשים ומשפחה כיצד ליידע ולהבטיח כי הטיפול בחומצה פולית יינתן למטופלות שלהן. למרות זאת, הרופא שטיפל באמא לא המליץ לה על טיפול בחומצה פולית ובעקבות מחדל זה, נולד לה ילד עם שדרה שסועה. במשרדינו טופלו ילדים רבים כאלה והפיצוי ששולם להם בסיום הליך המשפטי עמד, על פי רוב, על מיליוני שקלים לכל ילד.
מחסור בחומצה פולית שלא טופל הביא ללידתו של ילד הסובל ממום קשה בעמוד השדרה
נטילה של חומצה פולית (Folic acid) לפני ובתחילת ההריון מונעת מומים רבים בעמוד השדרה. כך, למשל, ניתן למנוע באמצעות נטילה של חומצה פולית את מרבית המקרים של שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida). כאשר ידוע כי אישה מסוימת עלול להיות מחסור בחומצה פולית (על רקע גנטי, תזונתי, משקל עודף או אנמיה), מורה משרד הבריאות להמליץ על חומצה פולית במינון של פי 10 מהמינון הרגיל. מינון כזה יכול למנוע את מרבית המומים בעמוד השדרה של העובר (כ – 85%) גם במקרים אלו. לקוחה של משרדינו סבלה במשך שנים ממחסור בחומצה פולית, אולם רופאיה המליצו לה על המינון הרגיל שלא היה בו די כדי למנוע היווצרות של מום קשה בעמוד השדרה של העובר (ספינה ביפידה). בסיום ההליך המשפטי קיבלו הילד והוריו פיצוי של מיליוני שקלים.
חיסון אנטי D לא ניתן בשבוע הנכון בהריון וכל ילדיהם הבאים של ההורים נולדו פגועים
לחמישה עשר אחוז מהנשים יש סוג דם עם גורם RH שלילי (RH Negative). כאשר דמה של אישה הרה עם גורם RH שלילי, בא במגע עם דם עובר שיש לו גורם RH חיובי (RH Positive) היא תפתח נוגדנים כנגד תאי הדם של העובר ובהריונותיה העתידים, יתקפו נוגדנים אלה כל עובר שסוג הדם שלו הוא RH חיובי ויגרמו לו למחלה המולטית קשה (אנמיה קשה) העשויה לגרום למוות או לנכות קשה.

על מנת למנוע מהאמא ליצור נוגדנים אשר יתקפו את העובר, קבע משרד הבריאות כי יש לתת לנשים עם דם מסוג RH שלילי, בהריונן הראשון, חיסון המכונה אנטי D, בשבוע ה- 28 להריון. לקוחה של משרדנו, שלה דם עם גורם RH שלילי, קיבלה את החיסון רק בשבוע 32 להריון, שבוע בו למרבה הצער כבר נוצרו בגופה אותם הנוגדנים. מחדל זה הביא לכך שכל הריונותיה הבאים הסתיימו במות העובר או בלידת תינוק פגוע מאד.

בסיום הטיפול המשפטי זכתה המשפחה בפיצוי של מיליוני שקלים.
לא הודרכה לשטוף ידיים לאחר מגע עם פעוטות במהלך הריונה – נולד ילד החולה ב- CMV
בנם של לקוחנו סובל מפיגור שכלי קשה, בעיות מוטוריות וליקוי שמיעה, לאחר שבמהלך ההריון נדבק מאמו בזיהום בוירוס ה- CMV. בתביעה טענו כי ניתן היה למנוע את הנזק למוחו של העובר, לו רופאי הנתבעת היו מנחים את אמו (ששימשה לפרקים כסייעת לגננת) לשמור על כללי היגיינה פשוטים. הוכח כי הדרכה פשוטה בנושא היגיינה, מונעת 100%-85% ממקרי ההדבקה בנגיף, וכי היענות נשים הרות להמלצה זו הינה מלאה.
עוד ניתן היה למנוע את הנזק, לו רופאי הנתבעת היו נותנים דעתם לזיהום בגרון שפקד את האמא במהלך הריונה, או לפיגור בהתפתחותו התוך רחמית של העובר (IUGR) ומפנים אותה לבדיקת TORCH (אשר הייתה מזהה את נוכחות הנגיף CMV בגופה). או אז היה נבדק העובר ונוכח הפרוגנוזה הגרועה הצפויה לו, היה מתקבל אישור הועדה להפסת הריון. בתביעה זו נטען באמצעות חוו"ד של מומחה כי בוצע ניסיון לזייף את הרשומות הרפואיות באמצעות עריכתן או שכתובן בדיעבד – מעשה המהווה לכאורה עבירה פלילית של 'רישום כוזב ברשומות הרפואיות'
בסוף ההליך קבלו ההורים פיצוי של מיליון וחצי שקלים.

2 ס' 28(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.
סייעו לאשה עם יתר לחץ דם חמור להרות בשישית מבלי ליידע אותה על הסיכון החמור הצפוי במידה ותהרה שוב
משרדנו תבע את הצוות המטפל משום שלא יידע את לקוחתנו כי בשל הפרעת לחץ הדם הקשה ממנה היא סובלת, אם היא תהרה שוב היא צפויה לסבול מהפרדות שליה ורעלת הריון. חמור מכך, הצוות אף סייע לה להרות, בשישית, על ידי מתן טיפולי פריון.

לאחר שהופיעו מצבים מסכני חיים אלה, היה חובה להציל את האם ולסיים את ההריון בניתוח קיסרי בשבוע 30, למרות סיכוני הפגות הצפויים. בעקבות תביעה שהגשנו בגין נזקי הפגות הקשים מהם סובלת התינוקת, הכוללים שיתוק מוחין ופיגור שכלי, קבלה המשפחה פיצוי של מיליוני שקלים.
חשבו שהעובר קטן בגלל שהשלייה אינה מתפקדת אולם הבעיה הייתה שונה לגמרי – מום מוחי
בשליש השלישי של ההיריון נתגלה בבדיקות על קול כי העובר קטן ביחס לגיל ההיריון. ההסבר שניתן היה כי מדובר בעובר קטן משום שהשלייה אינה מתפקדת היטב ומונעת ממנו לגדול.

השערה זו לא נבדקה ורק לאחר הלידה נתגלה כי מבנה מוחו של העובר פגוע מאד. לטענת ההורים לו הייתה מתבצעת בדיקה של תפקוד השלייה, בכדי לאשר או לשלול את ההשערה כי היא אינה מתפקדת כראוי, היה מתגלה כי מקור הבעיה אינו שלייתי, והבירור היה מופנה לעובר עצמו. במסגרת זו היה מקום לבצע בדיקת על קול המכוונת למערכת העצבים המרכזית של העובר הכוללת כמובן גם את מוחו. גילוי המום הקשה במבנה המוח היה מאפשר להורים לקבל היתר ולהפסיק את ההיריון.

ההליך המשפטי הסתיים בפיצויים של מיליוני שקלים.
בסקירת מערכות לא נבדק הלב והתינוקת נולדה עם מום לבבי קשה
לקוח משרדינו סובל ממום במבנה המוח האופייני לתסמונת גנטית חשוכת מרפא. את המום המוחי ניתן וצריך היה לאבחן בסקירת מערכות, במהלך בדיקת גודלם וצורתם של חדרי המוח של העובר.

פגיעה במבנה המוח אופיינית לתסמונות גנטיות רבות ועל כן ישנה חשיבות רבה לבדיקה קפדנית של המוח במהלך סקירת מערכות. במקרה זה, הרופא שביצע את סקירת המערכות רשם בדו"ח הבדיקה כי חדרי המוח תקינים, וזאת למרות שבתסמונת זו לא ייתכן שהם היו בצורה או בגודל תקין.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים משום שבשל טעותו של הרופא במהלך ההיריון, נמנעה מהם האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון.
התעלמות מממדים קטנים של ראש העובר מנעה זיהוי של פגם התפתחותי חמור במוחו לקוח של משרדינו סובל מחסר של קורת המוח (agenesis of corpus callosum).
כאשר קורת המוח חסרה, העדרה משנה את צורת המוח כולה, ובמיוחד את צורת חדרי המוח שמקבלים צורה ייחודית המכונה 'כובע הנזיר', הניתנת לאבחון ללא קושי בסקירת מערכות.

במקרה זה הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם מממדיו הזעירים של ראש העובר, המהווים סימן מוקדם ומחשיד לבעיה בהתפתחות המוח, ולא הפנה את אמו של התינוק לבדיקת אולטרה סאונד המכוונת למוח העובר (שהייתה יכולה לזהות כי קורת המוח חסרה). חסר בקורת המוח הינו מום המאפשר הפסקת הריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
רופאים החמיצו תסמונת גנטית קשה משום שלא בדקו מדוע העובר הפסיק להתפתח
לקוחה של משרדינו נולדה כשהיא סובלת מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי קשה. במהלך ההריון עברה אמה של הילדה בדיקות אולטרה סאונד אשר הראו עיכוב משמעותי וסימטרי בהתפתחות העובר ברחם IUGR) – .(Intra Uterine Growth Restriction במצב זה יש לחשוד כי העובר סובל מתסמונת על רקע גנטי ולהציע להורים לפנות לייעוץ ובירור גנטי. תחת זאת הסתפקו הרופאים במעקב הריון שגרתי וגילוי התסמונת הוחמץ. לו הייתה מאובחנת התסמונת במהלך ההריון, היה ניתן לקבל אישור להפסקת ההריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה בפיצוי של מיליוני שקלים.
מעקב הריון לא בוצע על פי הנחיות יועץ גנטי ולכן נולד לאותם הורים ילד פגוע נוסף
במשפחה שבטיפול משרדינו נולד ילד הסובל מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי ולעיוות בכפות הידיים והרגליים ובמבנה הפנים. לאחר לידתו, פנו ההורים לייעוץ גנטי בו הורה היועץ לבצע במהלך ההריון הבא סקירת מערכות יסודית שמטרתה לגלות עיוותים בפנים ובכפות הרגליים והידיים האופייניים לתסמונת זו (Micrognathia, Contractures Arthrogryposis) בניגוד להמלצתו של היועץ הגנטי בהריון הבא לא נבדקו פניו, כפות ידיו ורגליו של העובר, וגם הוא נולד כשהוא סובל מאותה תסמונת משפחתית.

לו היו מתגלים העיוותים בפנים או בכפות הידיים והרגליים היה ניתן להפסיק את ההריון בשל הסבירות הגבוהה כי העובר סובל מאותה תסמונת משפחתית.

בסיום הטיפול המשפטי זכו הילדה והוריה בפיצוי של מיליוני שקלים.
התעלמות מהדמיה של אגני הכליה מורחבים בסקירת מערכות מנעה זיהוי של תסמונת גנטית
אבחון של אגני כליה מורחבים במהלך סקירת מערכות, הוא סימן מחשיד לבעיה כרומוזומלית אצל העובר. ממצא כזה מחייב הפנייה לסקירת מערכות מורחבת, לחיפוש פגיעות נוספות, והפניה לייעוץ גנטי. לקוח של משרדנו נולד כשהוא סובל מתסמונת גנטית הגורמת לפיגור שכלי עמוק. תסמונת זו ניתנת לגילוי במהלך ההריון (באמצעות בדיקת מי שפיר).

במקרה זה, נתגלתה בסקירת מערכות רגילה, הרחבה של אגני הכליה אולם הרופא לא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי ולא בוצעה בדיקת מי שפיר. מסיבה זו לא נמסר להורים מידע נכון על מצבו של העובר והם לא יכלו לקבל היתר להפסקת ההריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
התעלמות ממבנה חריג של הגולגולת מנעה זיהוי של מחלה גנטית קשה
לקוח של משרדינו סובל מעיוות מולד של עצמות הגולגולת והפנים, הנלווה למחלה גנטית חסרת מרפא.

במקרה זה הרופא שביצע את סקירת המערכות התעלם ממבנה הגולגולת החריג (בצורת משולש – Trigonicephaly) ומהמרחק הקצר בין עיניו של העובר (Hypertelorism), המהווים סימן מוקדם ומחשיד למחלה גנטית, ולא הפנה את ההורים לייעוץ גנטי, שבסופו הייתה ניתנת להם האפשרות לבצע הפסקת הריון.

בסיום הטיפול המשפטי זכו התינוק והוריו בפיצוי של מיליוני שקלים.
החמצת מום לבבי מורכב גרמה ללידה של ילדה החולה בתסמונת דאון
ידוע כי מומים לבביים מסוימים (ASD+VSD) מופיעים במקרים רבים אצל ילדים החולים בתסמונת דאון. לפיכך, אבחון של מומים אלו במהלך סקירת מערכות, מחייב להפנות את המטופלת לביצוע דיקור מי שפיר לשלילת תסמונת דאון.

במקרה זה, כישלון הרופא באי אבחונם של המומים הלבביים של העוברית, גרמו לכך שהלקוחה שלנו לא הופנתה לבדיקת מי שפיר ובשל כך נמנעה ממנה היכולת לבצע הפסקת הריון בגין תסמונת דאון.

התביעה הסתיימה בפיצוי של מיליוני שקלים לילדה ולהוריה.
המעבדה השתמשה בשיטת בדיקה מיושנת ולא מהימנה, ולהורים נמסר שהעובר אינו חולה במחלה הקשה
מחלת קנוון (Canavan) היא מחלה ניוונית תורשתית שכיחה (1 מכל 90 אשכנזים הוא נשא) וחסרת מרפא. המחלה גורמת לניוון פרוגרסיבי של המוח החל בחודשים הראשונים לחיים. בסופה – אובדן יכולות מוטוריות, עיוורון, חרשות, אפלסיה והפרעות בבליעה.במדינת ישראל מקובל לבדוק נשאות למחלת קנוון בבני זוג ששניהם אשכנזים או אשכנזים באופן חלקי. מאחר ואם שני ההורים נשאים קיים סיכון של 25% ללידת ילד חולה, מומלץ להם לבצע בדיקת מי שפיר או סיסי שיליה כדי לבדוק האם העובר ילקה במחלה. במידה ונמצא כי העובר חולה במחלה, האם מופנית להפסקת הריון.

בדיקת מי שפיר שבוצעה ללקוחותינו, נשאים למחלת קנוון, קבעה כי העוברית אינה חולה במחלה, אולם התינוקת נולדה כשהיא חולה בקנוון. הגשנו תביעה לאחר שהתברר כי השיטה שננקטה במכון הגנטי, הייתה שיטה מיושנת ואמינה פחות מבדיקה בשיטה חדשנית ואמינה יותר – שיטת הריצוף [1] שהייתה אף בשימוש באותה שנה. בשל מחדל זה שולם להורים ולידה פיצוי של מיליוני שקלים.

[1] טכניקה של בדיקת מלוא אבני הבנין בדנא הנבדק (אבני הבנין של הדנא הינם הנוקלאוטידים (תרכובות אורגניות): אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C).
ההורים לא הופנו לבדיקה גנטית חדשנית (ריצוף גנטי) – הפיצוי מיליוני שקלים ₪
תביעה שהגישו הורים לילד החולה במחלת ניוון שרירים על שם דושן, הסתיימה בימים אלו בפיצוי של מיליוני שקלים. דושן הינה מחלה גנטית קשה וחשוכת מרפא אשר גורמת לאובדן הדרגתי של כח השרירים. סימני המחלה באים לידי ביטוי בגיל 3-5. חולשת השרירים מתקדמת וגוברת עד שיתוק מלא של ארבעת הגפיים, לאחריה מגיעה הדרדרות לבבית ונשימתית עד מוות בשל אי ספיקת לב ואי ספיקה נשימתית, בעשור השני לחיים. באמצע שנות ה – 2000 ניתן היה לאתר את הגן (המוטציה) האחראי למחלה באמצעות ריצוף גנטי מלא של הגן. לאחר איתור המוטציה צריך היה להציע להורים לבצע, עוד לפני ההריון, אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) בו תהליך ההפריה מתבצע מחוץ לרחם, ולאחריו מוחזרות רק ביציות מופרות שאינן נושאות את המוטציה למחלה. במקרה זה, למרות פניות חוזרות של ההורים למכון הגנטי בבית חולים בדרום הארץ, נאמר להם כי אין יכולת להציע להם בדיקה לאיתור הגן הפגוע. תשובה לא נכונה זו, מנעה מההורים את האפשרות לדעת על קיומו של ריצוף גנטי, והיא כמובן מנעה מהם את היכולת לבצע בדיקה זו, עוד לפני ההריון. בשל מחדל זה, נולד לאותם הורים, בן נוסף החולה גם הוא במחלת דושן. ההלכה בישראל מחייבת יועצים גנטים ורופאים המטפלים בנשים הרות, ליידע הורים בנוגע לאפשרות לבצע בדיקות גנטיות חדשניות שימנעו לידת ילדים פגועים, גם אם בדיקות אלו אינן ממומנות על ידי סל הבריאות ומבוצעות רק באופן פרטי. חובה זו חלה גם ביחס לנשים צעירות ללא שום סיכון ללידת ילד פגוע, משום שההנחה היא, שהורים זכאים להחליט בעצמם, אילו בדיקות לבצע ואילו לאו. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה זה, בו היה ידוע על ילדים אחרים במשפחה החולים במחלה קשה וסופנית זו.